הרב ישראל אביטן יו"ר 'מאמינים בחדרה' וחבר ברשימת 'המחנה המאמין', בעדות אישית מחזית הלחימה בעזה
הרב ישראל אביטן יו"ר 'מאמינים בחדרה' וחבר ברשימת 'המחנה המאמין' למועצת העיר חדרה, שוהה כבר שבועות ארוכים בחזית הלחימה בדרום הארץ ולוחם באומץ ובגבורה למען עם ישראל וארץ ישראל. עדותו של הלוחם החדרתי במונולוג אישי ומרגש. "אני מחלק את המלחמה לשלושה חלקים", מתחיל הרב ישראל אביטן את עדותו:
השלב הראשון - הלם ובלימה
במהלך הבוקר של חג שמחת תורה, תוך כדי התפילה התחילו לזרום דיווחים על חדירת מחבלים ואלפי טילים, הלב מיאן להאמין. נפל לי האסימון כשראיתי את התלמידים אחד אחרי השני נפרדים מהאישה שלהם ונוסעים דרומה. מראה לא קל לראות רכבים נוסעים בשבת ובצד השני של הכביש תלמידי הישיבה רוקדים עם ספרי תורה בשכונה.
הלכתי לבית, חיברתי את הטלפון להטענה (בשינוי עד כמה שאפשר..) התקשרתי מיד לאחד הקצינים בפלוגה. שאלתי אותו מה קורה ? הוא ענה לי: "אתה בחור דתי, נכון? הכל טוב. סליחה בעצם הכל לא טוב, אבל נעדכן אם צריך שתבוא". גם הוא עדין לא הבין את גודל האירוע.
התוכנית האופרטיבית שלנו אנחנו אוגדה עם כוחות חי"ר ושריון שמיועדת לקפוץ ראשונים לעזה בחירום. אבל לקח זמן להבין מה קרה. במוצ"ש כבר אמרו לנו תארגנו תיקים ותתקדמו לצאלים. באנו לצאת וחיזלשו אותנו, אמרו לנו תבואו מחר בבוקר. בפועל קיבלנו פקודה ב-3 בלילה.. אף אחד לא באמת הלך לישון בלילה הזה עם הדיווחים שהתחילו לזרום. עלינו לטנקים וניהלנו לחימה במשך שלושה ימים בכל הישובים בעוטף, גם בחלק הצפוני וגם בחלק הדרומי מארז ועד בארי. שלושה ימים שנבלמה החדירה לשטח ישראל באופן מוחלט.
באחת הערכות מצב אחר כך שמעתי קצין בכיר שאמר "במדינה אחרת הצבא היה מייצר קו הגנה חדש במקום בטוח, ובלית ברירה היה מוותר על החלק שנכבש, מתארגן על עצמו ויוצא ללחימה מסודרת". זה לא מה שהיה. כולם שמעו ועוד ישמעו על סיפורי הגבורה המטורפים של לוחמי חי"ר ושריון שהרגו עשרות ומאות מחבלים. לא יצרנו קו הגנה ולא כלום, פשוט נכנסנו לכל המקומות עם חתירה למגע עד כדי בלימה מטורפת של אלפי מחבלים חמושים בנשקים, רימונים וטילים. בימים האלה היו נפילות כל הזמן מסביבנו של פצ"מרים, כל דקה התראה על חדירת מחבלים נוספת וכוננות שיא. עצרנו. בלמנו. נצחנו ניצחון ראשון.
השלב השני - התגייסות, אחדות ולכידות
לכולם היה ברור שאנחנו נערכים לשלב הבא של ההתקפה הקרקעית. חיל האוויר מפציץ עשרות ומאות טונות של חומר נפץ מידי יום. ואנחנו ממתינים בשטחי כינוס לשעת השין של הכניסה הקרקעית. המתנה לא פשוטה. כל יומיים אומרים מחר בערב בשעה כזו השין ושוב זה נדחה. ביידן מגיע וזה מגיע ועוד אחד.. יחד עם זאת בשלב הזה הכנו את הטנקים, הפכנו להיות יותר טובים, טיפלנו בתקלות, אנחנו נמצאים ביחידה מסווגת של שיריון והיה לנו הרבה הכנה לשם כך.
זה השלב שהרגשנו את החיבוק הכי חם שיש מעם ישראל – עוגות, עוגיות, אנשים צדיקים שבאו עם מכולות של מנגלים והמבורגרים, מגשי פיצות, ציוד בגדים, שמפו, מגבונים, משחות שינים ומה לא והכל בכמויות מטורפות. זמרים, אמנים שבאו לשמח ולהפיג את המתח ומה לא.. וברוך השם זה עדיין ממשיך... הכל הגיע אלינו ותוך כדי פצ"מרים התראות, והכנות לכניסה הקרקעית. הביאו לנו מקלחות שטח כאלה בשטחי כינוס. באחת הסיטואציות הלכתי להתקלח ופתאום אני שומע צעקות על חשש חדירה לאזור, רצתי יחף עם גופיה ונשק ותפסתי מחסה מאחורי תלולית עפר. תוך כדי זה אתה פתאום שומע על עוד חתן שהחליט להתחתן במלחמה וכמה מטרים ממך מתקיימת חתונה לחייל אמיץ. שלחנו כביסה לישובים וקיבלנו אותה מסודרת, מגוהצת עם שוקולדים ומכתבי תודה. אין על עם ישראל.
השלב הזה בעיני היה הכרחי להמשך הלחימה, לא רק בגלל ההכנה המבצעית והמודיעינית אלא בעיקר בשל זאת שהפכנו בשבועות האלה להיות אגרוף אחד, מאוחד, שאף אחד לא יכול עליו. זה השלב שהאריה קם מרבצו ונעמד. גם אם הוא עדין לא יוצא להתקפה כולם מסביב רועדים מפחד ומתחילים לברוח. עמדנו. התאחדנו. נצחנו גם את השלב הזה.
השלב השלישי - התקפה
שעת השין הגיעה. האריה מסתער קדימה. ערב שבת פרשת לך לך. הטנק שלנו מושבת. האוגדה מקבלת פקודת התקפה. אנחנו יודעים על הכניסה הקרקעית הלילה. עדכנתי את אשתי לפני שבת ברמז שיש סיכוי שמוצ"ש אני לא יענה. שמענו את חיל האוויר יורה בכמות מטורפת, תותחנים הפגיזו לידנו פגז כל חצי דקה בערך. ושיירות, שיירות של טנקים נכנסים לעומק הרצועה. קצת החמיץ לי הלב שאני לא שם בכניסה הזאת, אבל אם זה רצון השם מקבל. כנראה שיש לי תפקיד אחר במלחמה כרגע.
נסעתי עם המפקד לחלק דברים אחרונים לחיילים שנכנסו. ברכנו אותם לשלום והתפללנו עליהם. בשלב הזה לא הרבה ידעו שצה"ל נכנס, בטח ציבור שומרי השבת. הרגשתי שיש לי אחריות, נשאתי תפילה לבורא עולם. את אחד החיילים הבאנו ממש בערב שבת מאשקלון היישר לשטחי הכינוס. את הדמעות של אשתו כשהם נפרדו לשלום לא יכולתי לשכוח (הם חזרו מחו"ל ישר למלחמה, כמה צדיקים העם הזה) היא לא הבינה לאן הוא הולך עכשיו, אני כן. החלטתי לאמץ חייל. בנוסף לתפילות על כולם לקחתי אותו עלי.
אם אני לא נכנס לפחות אתפלל. לא אאריך... מאז היו לנו עוד הרבה משימות בעיקר בצפון הרצועה, בחלקם הייתי שותף. בתפקידנו אנחנו לא מנהלים את אותו סוג לחימה, כיבוש ותמרון כמו שאר כוחות השריון אבל שותפים מלאים לכל מה שקורה בחזית. ברוך השם אנחנו נמצאים בעיצומו של השלב ההתקפה. יש לנו גם אבדות לא קלות. חבר שנפל בקרבות. חייל מהפלוגה שנפצע בינוני. הלב עוד כואב ושבור מהמראות והטלטלות שעברנו בשמחת תורה. אבל יחד עם זה המורל גבוה מאד, רוח הקרב והלחימה של כולם כאן מלווה ברוח גדולה ואמונה גדולה במשימה. זה לא דבר מובן מאליו.
אחרי חמשה שבועות של לחימה, חיילים יוצאים לבית ומיד רוצים לחזור. לחבר טוב נולד בן השבוע והוא הודיע למפקד שמיד אחרי הברית הוא כבר רוצה לחזור. קמנו. נלחמנו. ובעזרת ה' גם בקרב הזה אנחנו ננצח!
בראשון שעבר התקיימה במרכז הקהילתי נאות שקד מבית "רגעים-העמותה לחינוך בלתי פורמלי", חגיגה לכבוד חג הסיגד. את האירוע הפיקו בשיתוף פעולה קורל שלי מנהלת המרכז יחד עם צוות 'גרעין אורית' וביניהם הרב אלמו. הילדים נהנו מהצגה בשם "עולים לירושלים", במהלכה עברו מסע מרתק של לימוד, נגינה וחוויה בדרך העולה לירושלים הבנויה! בהמשך הערב, נהנו האורחים מכיבוד, שתיה ותלבושות מסורתיות באווירת החג.
מקום חדש "ושבעת", נפתח בלב השוק עם אווירה אותנטית ומאכלים טובים. הגיעו לכבד את הבעלים שלום אטיאס והמנהלת איילת בן שמעון המון חברים, ביניהם סגן ראש העיר ים מאיר קרן ויעקב ברנס. בהצלחה!
הנהלת ובכירי רשת המסעדות BBB מנתניה חזרו השבוע, רגע לפני החורף הקר, מסיור קולינרי בן ארבעה ימים, בבודפשט בירת הונגריה. בראש המשלחת עמדו בעלי הקבוצה: אהובה תורג'מן ורון שולמן. כמו כן דדי דר - משנה למנכ"ל ומורן שלו, סמנכ"ל הרשת. המשלחת כללה כ-70 איש, שנהנו מסיור שכלל בין היתר אירוח במסעדות יוקרה מובילות בבודפשט, טעימות בהמבורגריות מיוחדות, סיור בבית הכנסת הגדול בעיר, טעימות יין במרתף מקומי, מפגשים עם שפים ועוד. נרשמה בקרב הקבוצה התלהבות מהמטבח המקומי, כך שכבר נבדקת האופציה להשיק המבורגר בסגנון הונגרי, במסעדות הרשת.
סיורי עיר עולם ותיירות של עיריית תל אביב- יפו בחודש נובמבר: סיור יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, סיור מוזיקלי "הימים היחפים של תל אביב", סיור בעקבות שביל היין בנחלת בנימין, סיור קולינרי בנווה שאנן, סיור על בתי קולנוע ביפו, סיור בנמל תל אביב וסיור לכבוד כ"ט בנובמבר על שביל העצמאות ועוד. פרטים נוספים ביישומון דיגיתל שלי ובאתר. תהנו!
