הקרן לפיתוח חדרה, החלה בימים אלו לבצע בשטח עבודות לשחזור המבנה הנוסטלגי : הקיוסק הראשון של חדרה. המיקום : שדרת העצים ברחוב "הרצל" – פינת "אחד העם". אז מי רוצה להתכבד בכוס גזוז, בטעם של פעם, במכונת גזוז היישר משנות ה-20?
כל מי שחולף בימים אלו ליד שדרת העצים היפה ברחוב "הרצל", בהצטלבות עם רחוב "אחד העם" נעצר : שלט ענק, מרהיב ביופיו, מכסה את חזית השדרה.
על גבי השלט משתרעת תמונה רחבת מימדים של הקיוסק הנוסטלגי שפעל ופעם בחדרה. בשלט כתוב סיפורו המיוחד של הקיוסק, תולדות הקמתו, ובבד בבד מתוארת עבודת השחזור שנעשית במקום. מסביב לשלט כבר גודר השטח בו יבוצעו בחודשים הקרובים עבודות הבינוי לשחזור הקיוסק המיתולוגי. בקיץ הקרוב כבר יוכלו תושבי העיר ותיירים לקנות בקיוסק המשוחזר. ניתן יהיה להתרווח בחצר שתוקם, לשתות קפה, להזמין מאפה, ליהנות מאווירה ייחודית והיסטורית, ולחוש כמעט כמו המתיישבים.
מי צריך פייסבוק ? נפגשים בקיוסק.
הקיוסק המקורי שימש את החלוצים מקימי המושבה חדרה, שלימים הפכה לעיר ואם בישראל. הוא היווה מוקד מרכזי לאנשי המושבה. גם לקניות, ובעיקר למפגשי רעים והחלפת מידע. בימים ההם, לא השתמשו בטלפונים בבתים, ועל טלפונים ניידים אף אחד לא חלם. אינטרנט, ווטצאפ, אי-מייל ופייסבוק? המילים עצמן אפילו לא היו בדמיון.
בימים בהם אמצעי התקשורת עברו בעיקר דרך יונת דואר מאולפת, ואותות מורס בקרב אנשי המחתרות, נאלצו האנשים להתאמץ כדי לקבל פיסות מידע ורכילות מעניינת. וכך, מי שרצה להתעדכן מה קורה עם חבריו, ועם ייתר תושבי המושבה, כתת רגליו אל מרכזי הקניות : המכולות, השוק, וכמובן - הקיוסק. שם היו הפרלמנטים, שם קנו, נשנשו, אכלו ושתו. שם נפגשו כולם, דברו עם כולם, ועל כולם.
ועכשיו זה חוזר.
מנכ"לית הקרן לפיתוח חדרה, עו"ד תמר בלום, מובילה את הפרויקט הייחודי.
בלום מספרת לפלאשנט: "עבודות השילוט וגידור המבנה נעשו. כרגע החל שלב הבנייה, שצפוי להסתיים בעוד כחמישה חודשים. במהלך החודשיים האחרונים של הבינוי עיריית חדרה תוציא מכרז למי שיפעיל את הקיוסק".
סיפור הקיוסק משנת 1925 (צילום: גד כספי)
מהם הקריטריונים למי שיזכה במכרז להפעלת הקיוסק?
"הקריטריון המרכזי להפעלת הקיוסק המשוחזר הוא : אדם בעל ניסיון בהפעלת עסק באתר היסטורי".
עו"ד תמר בלום מדגישה, כי המילה "קיוסק" עלולה להטעות את הציבור בעניין הפעלת המקום. "העירייה והקרן לפיתוח חדרה לא בונות קיוסקים. זה אתר היסטורי, בדיוק כמו "בית קוטלר", "בית רם" או "בית פיינברג". חשוב לנו לשמור על המאפיינים, האופי והאווירה של אתר היסטורי".
מה ימכרו בקיוסק?
"בקיוסק יהיה דלפק של ברז גזוז וישתו גזוז. פנינו למועצה לשימור אתרים, כדי שיעזרו לנו למצוא ברז גזוז ישן, כמו שהיה באותם הימים. בקיוסק ישתו קפה ממכונות קפה מודרניות, יאכלו בייגל חם וכדומה. אפשר יהיה לשבת בחצר הקיוסק לאכול ולשתות. בקיוסק לא ימכרו משקאות חריפים, לא סיגריות ולא פיצוחים. הקיוסק ההיסטורי לא מתחרה בקיוסקים האחרים של חדרה. זה אתר היסטורי, שיהיה שקט ומכובד".
המטרה היא לספר את הסיפור של הקיוסק ושל חדרה באותה התקופה, ולתת לאנשים לחוות את הניחוחות של פעם. לכן, מוסיפה עו"ד תמר בלום, בקיוסק יהיה גם חומר קריאה שיספר את סיפור הקיוסק המקורי, את תולדותיו, ואפילו מה מכרו בו. חומר עיוני נוסף בקיוסק יספר על תולדות הישוב, יהיו גם תמונות וגלויות, לתושבים לתיירים שיגיעו לסיור באתרים היסטוריים בחדרה, לרבות הקיוסק.
איך ייראה המבנה של הקיוסק המשוחזר?
"יש לנו תמונה מקורית של הקיוסק ההיסטורי. קבלנו אותה מהארכיב של מוזיאון החאן לראשית ההתיישבות בחדרה. על פי התמונה המקורית, אנחנו עושים את השחזור, והוא דומה מאוד לגודל המקורי, הגדלנו רק במעט.
הקיוסק כולו יהיה מחופה מעץ, הגג ייבנה מרעפים של אבץ. שטח הקיוסק הוא 9 מ"ר, בנייתו תיעשה בצורת משושה, עם שתי כנפיים מתרוממות. מסביב לקיוסק תבנה חצר קטנה, בשטח של כ-80 מ"ר, על גבי המשטח של החצר יונח דק מעץ, לנוחות המבקרים. יהיו כסאות ושלחנות בחוץ, שיונחו בכל בוקר מחדש, לא יהיה ריהוט קבוע, כי לא נרצה שישבו שם בלילות.
זה לא יהיה בית קפה, אלא קיוסק, והוא יפעל בשעות הרגילות, תוך שמירה על שקט. אנשים ישבו לרגע, יוכלו לאכול, לשתות, לקרוא עיתון וחומרים לעיון, להיזכר במה שהיה פעם, ולחוות את רוח התקופה של הקמת חדרה".
עבודות השילוט וגידור המבנה נעשו. הפרוייקט צפוי להסתיים בעוד כחמישה חודשים. (צילום: גד כספי)
סיפורו של הקיוסק: הכל התחיל מקרח לקירור דגים>
עו"ד תמר בלום מספרת את סיפורו של הקיוסק הראשון המקורי :
"הקיוסק נולד בשנת 1926, כאשר תושב חדרה בשם דוד שרשוב פנה לוועד המושבה בחדרה, ואמר : 'אני קונה קרח כדי לקרר את הדגים שאני מוכר. חבל לי שהקרח ילך לאיבוד. אני יכול להשתמש בקרח הזה לייצור גזוז'. שרשוב ביקש מוועד המושבה לבנות קיוסק, ואמר שהוא מוכן להשכיר אותו מהם ולהפעיל אותו. וכך מהקרח של שרשוב, נולד הקיוסק".
"הקיוסק פעל 30 שנה, בין השנים 1926-1956. זה הקיוסק הראשון של חדרה שיש לנו גם תיעוד היסטורי שלו עם תמונה. בימים אלו, עם הקמת הפרויקט אני נחשפת לסיפורים על עוד מספר קיוסקים שפעלו בזמנים ההם".
"מבנה הקיוסק עצמו היה נייד. תחילה הוצב הקיוסק מול בית וועד המושבה, היכן שבנק הפועלים נמצא היום, ליד השוק. אחרי דוד שרשוב עבר הקיוסק לידיהם של שני בעלים נוספים. בהתאם, הקיוסק הנייד נדד ממקום למקום. אחת המפעילות היתה אלמנה בשם גברת כהן, שבעלה היה אחד מכ"ג יורדי הסירה. וועד המושבה בחדרה נתן לאלמנות הגיבורים להפעיל את הקיוסקים, כדי שתוכלנה להתפרנס בכבוד. לא מכבר, הבן של הגברת כהן פגש אותי, וסיפר שבכל קיץ עזר לאמו לבנות מחדש את הקיוסק כדי שייראה יפה. הקיוסק סיים את חייו ברחוב רח"ש בחדרה, בחצר של האישה האלמנה שהפעילה אותו".
איך נבחר המקום הנוכחי לבניית הקיוסק המשוחזר?
"בחרנו בשדרת העצים היפה ברחוב "הרצל", שזה המקום הכי חינני ומוצל, במרכז העיר. הקיוסק המקורי הנודד לא עמד בדיוק שם, אך הוא היה בקרבת מקום. סיבה מרכזית נוספת למיקום נובעת ממטרת-על של הקרן לפיתוח חדרה ועיריית חדרה, בהובלת ראש העיר, צביקה גנדלמן: להוציא את סיפורי תולדות העיר חדרה לרחוב, ולהוביל מדיניות של שימור אתרים. ביחד עם העירייה אנחנו מקימים את "מסלול האקליפטוס" – מסלול היסטורי בלב העיר, הכולל סיור לקבוצות ותיירים ב- 16 אתרים ומבנים משוחזרים ב"חדרה של פעם". אחד מהאתרים הנבחרים לסיור יהיה הקיוסק ההיסטורי".
16 אתרים : לכל מבנה יש סיפור
על פי מדיניות ראש העיר לפרויקט מסלול האקליפטוס: לכל מבנה מימי ההתיישבות הראשונים מוקדשת תשומת לב מירבית, הן בעבודות הבינוי והשחזור, והן בדגש המושם על סיפורו האישי של כל מבנה, וסיפורם של האנשים שחיו בו. הכל תוך שילוב האווירה וההיסטוריה של תולדות חדרה.
במסלול "חדרה של פעם" ישנם מבנים ואתרים שעברו שחזור היסטורי בשנים האחרונות, והם כבר פועלים: "בית פינברג", "בית קוטלר", "בית רם", "בית קלאז", ואתר "מגדל המים". כולם קרובים האחד לשני, כמו גם הקיוסק. נוסף עליהם, ישנו מוזיאון "החאן" לתולדות העיר חדרה, השוכן במבנה החאן ההיסטורי של העיר ברחוב "הגיבורים", ומתעד להפליא את ראשית ההתיישבות.
עוד אתרים היסטוריים שיופעלו במסגרת "מסלול האקליפטוס" נמצאים בקרבת מקום. התוכנית היא שהם יעברו שחזור היסטורי יסודי, וסיפורם יסופר.
עו"ד תמר בלום מציינת: "מלבד ל"קרן לפיתוח חדרה", שותפים מלאים לעשייה בשחזור הקיוסק גם עיריית חדרה, ראש העירייה, צביקה גנדלמן, סגנית ראש העיר האחראית גם על וועדת שימור אתרים, חדווה יחזקאלי, ואגף ההנדסה העירוני. נעשית עבודת צוות, ולשמחתי יש עם מי לעבוד, ואפשר לצאת לדרך".
"כחלק מפרויקט שימור האתרים ושחזור מבנים ישנים, אנו מקימים עכשיו גם את הקיוסק, ורוצים לספר את סיפורו. לימים, כשיפעל שביל האקליפטוס במלואו, קבוצות מטיילים יסיירו בין 16 המבנים. בדרך הם יוכלו לשבת לאתנחתא בקיוסק ולטעום משהו, וגם לאכול ארוחה בבית פיינברג".
השלט הגדול שהצבתם באתר הבנייה של הקיוסק בוודאי מעורר תשומת לב רבה.
"בהחלט, שחזור הקיוסק מעורר הרבה מאוד התעניינות. הצבנו שלט ענקי עם תמונה והסברים על הקיוסק שהיה, ועל השחזור, וכל אחד שעובר ניגש לקרוא. אני מקבלת הרבה מאוד תגובות מתושבי העיר. אני רואה שהפרויקט הייחודי נוגע במקומות הכי רגישים בקרב כל מי שאוהב את חדרה".
כוס גזוז, בבקשה, לראש העיר
לסיכום, בקיץ הקרוב יהיה כאן מעניין יותר, והקיוסק, ללא ספק, יהיה מוקד עלייה לרגל. אבל לפני שאתם נדחפים בתור למכונת הגזוז העתיקה - יש מי שכבר הבטיח את מקומו בראש. עו"ד תמר בלום משתפת : "ראש העיר, צביקה גנדלמן, אמר לי שהוא רוצה להיות הראשון למזוג מברז הגזוז הישן בקיוסק ולשתות".
מקומו של גנדלמן שמור, אחריו מוזמנים כ-ו-ל--ם.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
בתיאטרון הקאמרי התקיימה הפרמיירה להצגה "אגממנון", הצגה מצמררת על שליט של מדינה במלחמה, עם שבויים, שנדרש לשלם מחיר אישי תמורת השבתם. בהצגה משחקים דרור קרן, ישי גולן, מיכל עוזיאל, יונתן הורנצ'יק, רות אסרסאי, ירדן ניקהמפה וגל מיזרב. בין מי שהגיעו לפרימיירה החגיגית: עמוס תמם, יניב סוויסה, יניב ביטון, קרן מור, אמיר בנאי, יבגניה דודינה, ששון גבאי ועוד רבים וטובים. פרגנו להם!
האמן יוסי לובלסקי פותח את תערוכת היחיד "לא הכל ורוד", המתבוננת במערכת היחסים שבין אב לבנו ובין אדם להוריו, דרך תהליך יצירה שנמשך 18 שנה. התערוכה, שאצרה אילנה כרמלי לנר, תיפתח ביום חמישי, 8.10.2026, בשעה 19:00 בבית האמנים בתל אביב, רחוב אלחריזי 9, ותינעל ב־31.10.2026. לובלסקי נפרד מהצבעוניות החמה המזוהה עמו וצולל אל פלטה מאופקת של כחולים, שבה הים הופך למרחב של זיכרון, אובדן, חמלה ופיוס. לצד ציורי השמן הגדולים יוצגו גם רישומי הכנה בפחם, החושפים את קווי המחשבה והרגש שקדמו ליצירות. במרכז התערוכה עומד השינוי שעבר האמן לאחר מות הוריו, מאב המתבונן בבנו לילד יתום המחפש את הוריו. לפרטים נוספים חפשו באתר של יוסי לובלסקי.
נתניה: אירוע חגיגי נערך על ידי בכירי רשת טיב טעם המסכמת בימים אלה מהלך גיוס תרומות רחב ובמסגרתו נאספו כ-102,000 ₪, כתרומה לעמותת ידידי המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. לאירוע הגיעו בכירי עמותת ידידי לוינשטיין, בסניף הדגל באזור התעשייה פולג בנתניה. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, הוא מרכז השיקום הגדול בישראל ואחד המובילים בעולם. בלוינשטיין מטופלים פצועי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות טרור, תאונות דרכים, תאונות עבודה, אירועים מוחיים, פגיעות חוט שדרה, קטיעות וגפיים, פגיעות ראש ומחלות מורכבות. מגיעים אליו מטופלים הזקוקים לתהליך שיקומי מקיף, במטרה לשוב לחיים עצמאיים ולתפקוד.
