הקרן לפיתוח חדרה, החלה בימים אלו לבצע בשטח עבודות לשחזור המבנה הנוסטלגי : הקיוסק הראשון של חדרה. המיקום : שדרת העצים ברחוב "הרצל" – פינת "אחד העם". אז מי רוצה להתכבד בכוס גזוז, בטעם של פעם, במכונת גזוז היישר משנות ה-20?
כל מי שחולף בימים אלו ליד שדרת העצים היפה ברחוב "הרצל", בהצטלבות עם רחוב "אחד העם" נעצר : שלט ענק, מרהיב ביופיו, מכסה את חזית השדרה.
על גבי השלט משתרעת תמונה רחבת מימדים של הקיוסק הנוסטלגי שפעל ופעם בחדרה. בשלט כתוב סיפורו המיוחד של הקיוסק, תולדות הקמתו, ובבד בבד מתוארת עבודת השחזור שנעשית במקום. מסביב לשלט כבר גודר השטח בו יבוצעו בחודשים הקרובים עבודות הבינוי לשחזור הקיוסק המיתולוגי. בקיץ הקרוב כבר יוכלו תושבי העיר ותיירים לקנות בקיוסק המשוחזר. ניתן יהיה להתרווח בחצר שתוקם, לשתות קפה, להזמין מאפה, ליהנות מאווירה ייחודית והיסטורית, ולחוש כמעט כמו המתיישבים.
מי צריך פייסבוק ? נפגשים בקיוסק.
הקיוסק המקורי שימש את החלוצים מקימי המושבה חדרה, שלימים הפכה לעיר ואם בישראל. הוא היווה מוקד מרכזי לאנשי המושבה. גם לקניות, ובעיקר למפגשי רעים והחלפת מידע. בימים ההם, לא השתמשו בטלפונים בבתים, ועל טלפונים ניידים אף אחד לא חלם. אינטרנט, ווטצאפ, אי-מייל ופייסבוק? המילים עצמן אפילו לא היו בדמיון.
בימים בהם אמצעי התקשורת עברו בעיקר דרך יונת דואר מאולפת, ואותות מורס בקרב אנשי המחתרות, נאלצו האנשים להתאמץ כדי לקבל פיסות מידע ורכילות מעניינת. וכך, מי שרצה להתעדכן מה קורה עם חבריו, ועם ייתר תושבי המושבה, כתת רגליו אל מרכזי הקניות : המכולות, השוק, וכמובן - הקיוסק. שם היו הפרלמנטים, שם קנו, נשנשו, אכלו ושתו. שם נפגשו כולם, דברו עם כולם, ועל כולם.
ועכשיו זה חוזר.
מנכ"לית הקרן לפיתוח חדרה, עו"ד תמר בלום, מובילה את הפרויקט הייחודי.
בלום מספרת לפלאשנט: "עבודות השילוט וגידור המבנה נעשו. כרגע החל שלב הבנייה, שצפוי להסתיים בעוד כחמישה חודשים. במהלך החודשיים האחרונים של הבינוי עיריית חדרה תוציא מכרז למי שיפעיל את הקיוסק".
סיפור הקיוסק משנת 1925 (צילום: גד כספי)
מהם הקריטריונים למי שיזכה במכרז להפעלת הקיוסק?
"הקריטריון המרכזי להפעלת הקיוסק המשוחזר הוא : אדם בעל ניסיון בהפעלת עסק באתר היסטורי".
עו"ד תמר בלום מדגישה, כי המילה "קיוסק" עלולה להטעות את הציבור בעניין הפעלת המקום. "העירייה והקרן לפיתוח חדרה לא בונות קיוסקים. זה אתר היסטורי, בדיוק כמו "בית קוטלר", "בית רם" או "בית פיינברג". חשוב לנו לשמור על המאפיינים, האופי והאווירה של אתר היסטורי".
מה ימכרו בקיוסק?
"בקיוסק יהיה דלפק של ברז גזוז וישתו גזוז. פנינו למועצה לשימור אתרים, כדי שיעזרו לנו למצוא ברז גזוז ישן, כמו שהיה באותם הימים. בקיוסק ישתו קפה ממכונות קפה מודרניות, יאכלו בייגל חם וכדומה. אפשר יהיה לשבת בחצר הקיוסק לאכול ולשתות. בקיוסק לא ימכרו משקאות חריפים, לא סיגריות ולא פיצוחים. הקיוסק ההיסטורי לא מתחרה בקיוסקים האחרים של חדרה. זה אתר היסטורי, שיהיה שקט ומכובד".
המטרה היא לספר את הסיפור של הקיוסק ושל חדרה באותה התקופה, ולתת לאנשים לחוות את הניחוחות של פעם. לכן, מוסיפה עו"ד תמר בלום, בקיוסק יהיה גם חומר קריאה שיספר את סיפור הקיוסק המקורי, את תולדותיו, ואפילו מה מכרו בו. חומר עיוני נוסף בקיוסק יספר על תולדות הישוב, יהיו גם תמונות וגלויות, לתושבים לתיירים שיגיעו לסיור באתרים היסטוריים בחדרה, לרבות הקיוסק.
איך ייראה המבנה של הקיוסק המשוחזר?
"יש לנו תמונה מקורית של הקיוסק ההיסטורי. קבלנו אותה מהארכיב של מוזיאון החאן לראשית ההתיישבות בחדרה. על פי התמונה המקורית, אנחנו עושים את השחזור, והוא דומה מאוד לגודל המקורי, הגדלנו רק במעט.
הקיוסק כולו יהיה מחופה מעץ, הגג ייבנה מרעפים של אבץ. שטח הקיוסק הוא 9 מ"ר, בנייתו תיעשה בצורת משושה, עם שתי כנפיים מתרוממות. מסביב לקיוסק תבנה חצר קטנה, בשטח של כ-80 מ"ר, על גבי המשטח של החצר יונח דק מעץ, לנוחות המבקרים. יהיו כסאות ושלחנות בחוץ, שיונחו בכל בוקר מחדש, לא יהיה ריהוט קבוע, כי לא נרצה שישבו שם בלילות.
זה לא יהיה בית קפה, אלא קיוסק, והוא יפעל בשעות הרגילות, תוך שמירה על שקט. אנשים ישבו לרגע, יוכלו לאכול, לשתות, לקרוא עיתון וחומרים לעיון, להיזכר במה שהיה פעם, ולחוות את רוח התקופה של הקמת חדרה".
עבודות השילוט וגידור המבנה נעשו. הפרוייקט צפוי להסתיים בעוד כחמישה חודשים. (צילום: גד כספי)
סיפורו של הקיוסק: הכל התחיל מקרח לקירור דגים>
עו"ד תמר בלום מספרת את סיפורו של הקיוסק הראשון המקורי :
"הקיוסק נולד בשנת 1926, כאשר תושב חדרה בשם דוד שרשוב פנה לוועד המושבה בחדרה, ואמר : 'אני קונה קרח כדי לקרר את הדגים שאני מוכר. חבל לי שהקרח ילך לאיבוד. אני יכול להשתמש בקרח הזה לייצור גזוז'. שרשוב ביקש מוועד המושבה לבנות קיוסק, ואמר שהוא מוכן להשכיר אותו מהם ולהפעיל אותו. וכך מהקרח של שרשוב, נולד הקיוסק".
"הקיוסק פעל 30 שנה, בין השנים 1926-1956. זה הקיוסק הראשון של חדרה שיש לנו גם תיעוד היסטורי שלו עם תמונה. בימים אלו, עם הקמת הפרויקט אני נחשפת לסיפורים על עוד מספר קיוסקים שפעלו בזמנים ההם".
"מבנה הקיוסק עצמו היה נייד. תחילה הוצב הקיוסק מול בית וועד המושבה, היכן שבנק הפועלים נמצא היום, ליד השוק. אחרי דוד שרשוב עבר הקיוסק לידיהם של שני בעלים נוספים. בהתאם, הקיוסק הנייד נדד ממקום למקום. אחת המפעילות היתה אלמנה בשם גברת כהן, שבעלה היה אחד מכ"ג יורדי הסירה. וועד המושבה בחדרה נתן לאלמנות הגיבורים להפעיל את הקיוסקים, כדי שתוכלנה להתפרנס בכבוד. לא מכבר, הבן של הגברת כהן פגש אותי, וסיפר שבכל קיץ עזר לאמו לבנות מחדש את הקיוסק כדי שייראה יפה. הקיוסק סיים את חייו ברחוב רח"ש בחדרה, בחצר של האישה האלמנה שהפעילה אותו".
איך נבחר המקום הנוכחי לבניית הקיוסק המשוחזר?
"בחרנו בשדרת העצים היפה ברחוב "הרצל", שזה המקום הכי חינני ומוצל, במרכז העיר. הקיוסק המקורי הנודד לא עמד בדיוק שם, אך הוא היה בקרבת מקום. סיבה מרכזית נוספת למיקום נובעת ממטרת-על של הקרן לפיתוח חדרה ועיריית חדרה, בהובלת ראש העיר, צביקה גנדלמן: להוציא את סיפורי תולדות העיר חדרה לרחוב, ולהוביל מדיניות של שימור אתרים. ביחד עם העירייה אנחנו מקימים את "מסלול האקליפטוס" – מסלול היסטורי בלב העיר, הכולל סיור לקבוצות ותיירים ב- 16 אתרים ומבנים משוחזרים ב"חדרה של פעם". אחד מהאתרים הנבחרים לסיור יהיה הקיוסק ההיסטורי".
16 אתרים : לכל מבנה יש סיפור
על פי מדיניות ראש העיר לפרויקט מסלול האקליפטוס: לכל מבנה מימי ההתיישבות הראשונים מוקדשת תשומת לב מירבית, הן בעבודות הבינוי והשחזור, והן בדגש המושם על סיפורו האישי של כל מבנה, וסיפורם של האנשים שחיו בו. הכל תוך שילוב האווירה וההיסטוריה של תולדות חדרה.
במסלול "חדרה של פעם" ישנם מבנים ואתרים שעברו שחזור היסטורי בשנים האחרונות, והם כבר פועלים: "בית פינברג", "בית קוטלר", "בית רם", "בית קלאז", ואתר "מגדל המים". כולם קרובים האחד לשני, כמו גם הקיוסק. נוסף עליהם, ישנו מוזיאון "החאן" לתולדות העיר חדרה, השוכן במבנה החאן ההיסטורי של העיר ברחוב "הגיבורים", ומתעד להפליא את ראשית ההתיישבות.
עוד אתרים היסטוריים שיופעלו במסגרת "מסלול האקליפטוס" נמצאים בקרבת מקום. התוכנית היא שהם יעברו שחזור היסטורי יסודי, וסיפורם יסופר.
עו"ד תמר בלום מציינת: "מלבד ל"קרן לפיתוח חדרה", שותפים מלאים לעשייה בשחזור הקיוסק גם עיריית חדרה, ראש העירייה, צביקה גנדלמן, סגנית ראש העיר האחראית גם על וועדת שימור אתרים, חדווה יחזקאלי, ואגף ההנדסה העירוני. נעשית עבודת צוות, ולשמחתי יש עם מי לעבוד, ואפשר לצאת לדרך".
"כחלק מפרויקט שימור האתרים ושחזור מבנים ישנים, אנו מקימים עכשיו גם את הקיוסק, ורוצים לספר את סיפורו. לימים, כשיפעל שביל האקליפטוס במלואו, קבוצות מטיילים יסיירו בין 16 המבנים. בדרך הם יוכלו לשבת לאתנחתא בקיוסק ולטעום משהו, וגם לאכול ארוחה בבית פיינברג".
השלט הגדול שהצבתם באתר הבנייה של הקיוסק בוודאי מעורר תשומת לב רבה.
"בהחלט, שחזור הקיוסק מעורר הרבה מאוד התעניינות. הצבנו שלט ענקי עם תמונה והסברים על הקיוסק שהיה, ועל השחזור, וכל אחד שעובר ניגש לקרוא. אני מקבלת הרבה מאוד תגובות מתושבי העיר. אני רואה שהפרויקט הייחודי נוגע במקומות הכי רגישים בקרב כל מי שאוהב את חדרה".
כוס גזוז, בבקשה, לראש העיר
לסיכום, בקיץ הקרוב יהיה כאן מעניין יותר, והקיוסק, ללא ספק, יהיה מוקד עלייה לרגל. אבל לפני שאתם נדחפים בתור למכונת הגזוז העתיקה - יש מי שכבר הבטיח את מקומו בראש. עו"ד תמר בלום משתפת : "ראש העיר, צביקה גנדלמן, אמר לי שהוא רוצה להיות הראשון למזוג מברז הגזוז הישן בקיוסק ולשתות".
מקומו של גנדלמן שמור, אחריו מוזמנים כ-ו-ל--ם.
בראשון שעבר התקיימה במרכז הקהילתי נאות שקד מבית "רגעים-העמותה לחינוך בלתי פורמלי", חגיגה לכבוד חג הסיגד. את האירוע הפיקו בשיתוף פעולה קורל שלי מנהלת המרכז יחד עם צוות 'גרעין אורית' וביניהם הרב אלמו. הילדים נהנו מהצגה בשם "עולים לירושלים", במהלכה עברו מסע מרתק של לימוד, נגינה וחוויה בדרך העולה לירושלים הבנויה! בהמשך הערב, נהנו האורחים מכיבוד, שתיה ותלבושות מסורתיות באווירת החג.
מקום חדש "ושבעת", נפתח בלב השוק עם אווירה אותנטית ומאכלים טובים. הגיעו לכבד את הבעלים שלום אטיאס והמנהלת איילת בן שמעון המון חברים, ביניהם סגן ראש העיר ים מאיר קרן ויעקב ברנס. בהצלחה!
הנהלת ובכירי רשת המסעדות BBB מנתניה חזרו השבוע, רגע לפני החורף הקר, מסיור קולינרי בן ארבעה ימים, בבודפשט בירת הונגריה. בראש המשלחת עמדו בעלי הקבוצה: אהובה תורג'מן ורון שולמן. כמו כן דדי דר - משנה למנכ"ל ומורן שלו, סמנכ"ל הרשת. המשלחת כללה כ-70 איש, שנהנו מסיור שכלל בין היתר אירוח במסעדות יוקרה מובילות בבודפשט, טעימות בהמבורגריות מיוחדות, סיור בבית הכנסת הגדול בעיר, טעימות יין במרתף מקומי, מפגשים עם שפים ועוד. נרשמה בקרב הקבוצה התלהבות מהמטבח המקומי, כך שכבר נבדקת האופציה להשיק המבורגר בסגנון הונגרי, במסעדות הרשת.
סיורי עיר עולם ותיירות של עיריית תל אביב- יפו בחודש נובמבר: סיור יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, סיור מוזיקלי "הימים היחפים של תל אביב", סיור בעקבות שביל היין בנחלת בנימין, סיור קולינרי בנווה שאנן, סיור על בתי קולנוע ביפו, סיור בנמל תל אביב וסיור לכבוד כ"ט בנובמבר על שביל העצמאות ועוד. פרטים נוספים ביישומון דיגיתל שלי ובאתר. תהנו!
