פסקי הדין של בית המשפט העליון קובעים כי עקרון העל בדיני ירושה הוא כיבוד רצון המצווה. המשמעות היא שכל אדם רשאי לקבוע בצוואתו למי יועבר רכושו לאחר מותו — ואף לשלול זכויות מיורשים על פי דין, כולם או חלקם. אין הבדל מהותי בין צוואה המעניקה זכויות לבין צוואה השוללת אותן.
לדוגמה, אדם יכול לקבוע בצוואתו כי רכושו יועבר כולו לעמותת צדקה, ולא לילדיו, אם זהו רצונו. במקרה כזה, רצונו הוא הקובע — כל עוד הצוואה נערכה כדין.
עקרון כיבוד רצון המצווה
כאשר אדם נפטר מבלי לערוך צוואה, חוק הירושה קובע את זהות יורשיו לפי מעגלי קרבה משפחתית: כך, אם אדם הלך לעולמו והשאיר אחריו בת זוג ושני ילדים — הם היורשים של העיזבון בחלקים הקבועים בחוק. אולם אם אותו אדם ערך צוואה ובה ציין במפורש כי הוא מבקש להוריש את כל רכושו לאחת מבנותיו בלבד, הצוואה — ולא החוק — תקבע את אופן החלוקה.
העיקרון של כיבוד רצון המצווה נובע מהחשיבות שמייחס הדין לאוטונומיה האישית ולזכות הקניין של אדם. לכן, גם אם ההחלטה נראית בלתי צודקת לילדים או לבן/בת הזוג, בית המשפט ייטה לכבד את רצון המצווה כל עוד הצוואה משקפת את רצונו האמיתי ונערכה מתוך הבנה ובחירה חופשית.
תוקף צוואה שוללת
בית המשפט העליון הדגיש שאין הבחנה נורמטיבית בין צוואה שמעניקה זכויות לבין צוואה השוללת אותן. לדוגמה, אם המנוח ("המצווה") כתב כי אינו מוריש מאומה לבנו משום ש"לא עמד בקשר עמו במשך שנים", בית המשפט יכבד את ההחלטה, כל עוד ברור שהצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המצווה וללא השפעה פסולה. רק כאשר הצוואה סותרת עקרונות יסוד של חוק הירושה, כמו ניסיונות להעביר רכוש לאחר המוות בצורה שאינה חוקית, ייתכן שבית המשפט יתערב ויפסול אותה.
נישול חלקי לעומת נישול מלא
הפסיקה מבחינה בין שני מצבים:
• נישול מלא -כאשר אדם מדיר את כל יורשיו על פי דין מבלי להעניק את רכושו לאיש אחר. לדוגמה, צוואה הקובעת ש"לאחר מותי איני מבקש שאיש יקבל את רכושי" – עלולה להיחשב חסרת תוקף, משום שאין בה הוראת הענקה.
• נישול חלקי -כאשר מצווה שולל את חלקם של יורשים מסוימים, אך מעניק את הרכוש לאחרים. לדוגמה: "אני מצווה שכל רכושי יעבור לבתי בלבד", תוך הדחת שני בניו, הצוואה תיחשב תקפה ותתפרש כהענקה מכללא לבת.
נישול והשפעה בלתי הוגנת
עצם הנישול של יורש על פי דין אינו מעיד בהכרח על השפעה בלתי הוגנת על המצווה. יחד עם זאת, נסיבות הנישול עשויות לשמש אינדיקציה לרקע הצוואה ולבחינת אמיתותה. כך למשל, אם קשיש ערך צוואה שבה נישל את ילדיו והוריש את כל רכושו למטפלת שסעדה אותו בשנותיו האחרונות — בית המשפט יבחן בקפדנות האם הדבר נעשה מיוזמתו ובמודעות מלאה. לעומת זאת, אם קיימות ראיות לכך שהמטפלת לחצה עליו או בידדה אותו ממשפחתו, ייתכן שייקבע כי הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת, והצוואה תיפסל.
סיכום
הדין הישראלי מעמיד בראש את עקרון כיבוד רצון המצווה ומאפשר לכל אדם לקבוע בחופשיות למי יועבר רכושו ואף לשלול זכויות מיורשים על פי דין. עם זאת, נישול כולל של כל היורשים עלול להקשות על קבלת הצוואה כתקפה, ונישול בלתי מוסבר עשוי לעורר חשד להשפעה לא הוגנת. לכן, מומלץ להסביר בצוואה, ולו בקצרה, את הנימוקים להדרת יורש — כדי להבטיח שהצוואה תעמוד במבחן הזמן.
לימור גוילי, עו"ד ונוטריון
עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.
'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)
טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;
דוא"ל: limor@limorjg-law.com
הערה משפטית: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי, ומובא כמידע כללי בלבד.
| 
