פלאשנט צרכנות יום ראשון,
18 בדצמבר 2022, 14:40 ממומן
השלכת זקנים הצידה אינה רק מעשה אכזרי, אלא גם מטופש, אמר הרבי מלובאוויטש. משום שככל שממהר עולמנו להשתנות, אנו זקוקים יותר ויותר לניסיונם ולחכמתם של חברים וקרובי משפחה מבוגרים
עיון קצר בהיסטוריה האנושית מעלה לנגד עינינו חברות שידעו לתת תשובות שונות, אך חד משמעיות לבעיית ההתייחסות לנכים, למפגרים ולקשישים. האסקימואים, למשל, שילחו את קשישיהם "למות בכבוד" בערבות הקרח. הספרטנים נהגו 'לחסל' תינוקות שנולדו נכים. ביוון, אגב, לא נחשבה הזיקנה כמעלת יתר, והפילוסוף הומרוס קבע ש"גם האלים שונאים את הזיקנה".
אולם התורה והיהדות מתייחסת בצורה שונה לחלוטין לנושא הפרישה וההזדקנות. כיבוד אב ואם הוא הציווי החמישי שניתן לעם ישראל במעמד הר סיני. "כבד אביך ואמך למען יאריכו ימיך באדמה שד' אלוקיך נותן". למעשה, זהו הדיבר היחיד מתוך 10 הדיברות שניתן עליו שכר בעולם הזה.
האם שאלנו את עצמנו: מדוע כה רבים מהקשישים אינם מאושרים? מדוע הם חשים ריקנות בחייהם? כולנו, בברכת האל, נזדקן. האם עלינו לצפות ליום הזה בהתלהבות או בחרדה? לפני שנחשוב על שנות החיים המאוחרות, עלינו לשאול את עצמנו שאלה בסיסית הנוגעת לחיים עצמם: מדוע אנו כאן? גישתנו אל ההזדקנות והפרישה תלויה בתשובתנו לשאה הזאת.
נבראנו לעדן את העולם
האמונה היהודית גורסת שאדם לא נברא על פני האדמה כדי שיחיה חיים חומרניים בלבד. נבראנו כדי לעדן את העולם החומרי באמצעות האמת והמוסר. וכדי להכניס קדושה בכל רגע ורגע מחיינו. זאת השליחות הנמשכת כל ימי חיינו. לו מדדנו את החיים רק במונחים של רווח חומרי ויצרנות, אין ספק שהיינו רואים בהיחלשות כתוצאה מהגיל המבוגר- מגבלה. אולם מאחר שהאדם הוא בעיקר יצור רוחני שעושרו האמיתי נמדד על פי נכסיו השכליים, הרגשיים והרוחניים, אנו מכירים בעבודה שהנשמה היא הכוח הראשוני בחיים, והנשמה, בניגוד לגוף, אינה מזדקנת. היא צומחת. לכן, כשאנו מזדקנים, אל לנו לצמצם את היקף פעילותנו, משום שמבחינה רוחנית אנו רק מתחזקים. לרוע המזל, לימדה אותנו החברה לראות הצלחה במובנים חומרים, לחשוב שמיליונר, בלי קשר לעושרו הרוחני, עולה על אדם עני שהוא חכם באמת. ואולם התורה מלמדת אותנו אחרת, היא מלמדת אותנו להגדיר הצלחה במונחים נעלים יותר של יכולת וכושר, של חוכמה וניסיון.
כאשר אנו מזדקנים וכוחנו הפיזי מתמעט, חייבות עבודתנו ויצרנותנו לבוא לידי ביטוי בהישגים רוחניים. לכן, אם אדם שמגיע לגיל מסוים- חמישים וחמש, שישים וחמש או שבעים וחמש- מודיע לפתע "אני פורש", יש לשאול אותו מיד: פורש ממה? משאפתנות? מיצירתיות? מהנשמה. שכן פרישה כזאת כמוה כמוות, ודבר זה לא יתקבל על דעתו של אדם שבא לעולם במטרה ליצור.
רעיון הפרישה מושרש בדעה המקובלת בחברה, שהחיים מורכבים מתקופות יצרניות ותקופות שאינן כאלה. התורה אינה מכירה בהבדל כזה בין תקופות החיים, משום שהיא רואה ביצרנות את עיקר החיים וגורסת שהזמן שבו אפשר ליהנות באופן פסיבי מפרי העמל- הוא בעולם הבא. עצם העובדה שהקדוש ברוך הוא העניק לאדם עוד יום של חיי גוף, פירושה שהוא עדיין לא סיים את שליחותו, שעדיין עליו להשיג רבות בעולם הזה.
שנות הדמדומים היפות
נשמתו של בן השבעים וחמש נמצאת באותו מרחב רוחני שבו נמצאת נשמתו של בן השבע או נשמתו של בן העשרים ושבע. לכן, כפי שבן השבע צריך ללמוד לכבד את המבוגרים ממנו, וכפי שבן העשרים ושבע צריך ללמוד שלהחלטותיו השפעה גדולה על הקשישים, גם הקשישים צריכים להיות ערים לתפקידם. התפקיד הזה אינו פסיבי, והשנים המאוחרות מלאות בהזדמנויות שייתכן שנעלמו מעינינו עד שממש נתקלנו בהן.
רק משום שאנו מפסיקים ללכת לעבודה מדי יום, אין פירושו של דבר שהפסקנו להשתמש בגופנו ובנשמתנו. אותה אנרגיה שבה השתמשנו כדי להתמודד עם קשיי היום יום או כדי לתכנן את עסקינו, אפשר לייחד אותה כעת לפרויקטים שאף פעם לא היה לנו זמן אליהם.
על הקשישים ליטול את חייהם בידיהם, עוד לפני שתתחיל החברה להוקיר את ערכו של הגיל המבוגר. אל לנו להרגיש מובסים בגלל הגיל והשפעותיו הפיסיות. אל לנו לשים לב לאלו שאומרים שתועלתנו פחותה משום שאיננו כה חזקים מבחינה גופנית כמו שהיינו פעם. אל לנו להקשיב לאלו שטוענים שאין מצפים מאיתנו אלא שנטייל להנאתנו ונשחק גולף, שנבלה את ימינו ושנותינו בלי לעשות מאומה.
שנות הדימדומים שלנו הן בדיוק מה השם שלהן אומר: סופו היפיפה של יום שעבר עלינו בתעסוקה הולמת. בתקופת הילדות אנו מציצים אל העתיד הלא-בטוח, תאבים ללמוד, אך חסרי ניסיון ותלויים באחרים. בשנות הדימדומים אנחנו מסתכלים לאחור על מה שלמדנו, בטוחים בעצמנו ותאבים להעביר את חכמתנו לאחרים.
בית אבות או שעתם היפה ביותר חלק ב'
עלינו לשנות את האופן שבו תופסים המבוגרים את עצמם. עלינו לומר להם: לא רק שאינכם חסרי תועלת, אתם נכס חשוב לחברה יותר מאשר אי פעם בעבר. יחד עם זה, עלינו להפיק את המיטב מהזדמנויות שהפרישה מזמנת לנו. הבה נקיים מרכזי למידה בכל קהילה, הבה נייסד כיתות וסדנאות בכל בית מרפא ובכל מרכזי פרישה, לגברים ולנשים שרוצים למלא את זמנם באופן חיובי.
הרפואה המודרנית מללדת אותנו יותר ויותר שבריאותינו הגופנית תלויה בבריאותינו הרוחנית. לכן, אל תיכנעו לקולו של גופכם, או לקולות מסביבכם שמנסים לרפות את רוחכם. זכרו שגיל פירושו כבוד, גיל פירושו חכמה. החוסן הגופני הוא בר-חלוף, ואולם המעשים הטובים הם נצחיים, וכל מעשה טוב משפיע בסופו של דבר על העולם כולו.
בקיץ 1980, כאשר הרבי מלובאוויטש היה בן שבעים ושמונה, הוא קרא להקמת מרכזי לימוד לקשישים. מאות מרכזים כאלה, שנקראו על פי בקשתו "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים", הוקמו מאז בכל העולם ובהם מבקרים קשישים שנהנים זה מחכמתו של זה, ומתמודדים עם אתגרים שכליים חדשים מדי יום ביומו.
*הכותבת היא מנהלת אי.זי בריאות בע"מ- ייעוץ והכוונה לגיל הזהב
מה הכוונה בכלי רכב ממונעים לילדים?
כלי רכב ממונעים יכולים לעלות את הביטחון העצמי של הילדים שלנו ולאפשר להם להרגיש בטוחים יותר בעצמם וביכולות האישיות שלהם...
פלאשנט צרכנות | 31.1.2022| ממומן
גן אירועים בחדרה
מחפשים גן אירועים בחדרה? הגעתם בדיוק למקום הנכון! במדריך הקצר הבא נציג בפניכם את מה שצריך לדעת לפני שבוחרים גן אירועים בחדרה...
פלאשנט צרכנות | 9.5.2021
יתרונות הבישול על כיריים אינדוקציה
יש הרבה יתרונות לבישול על כיריים אינדוקציה, ואם אתם מתכננים לרכוש כיריים חדשות אבל תוהים אם כדאי לכם לעבור למכשיר זה או לא, הגעתם למקום הנכון...
פלאשנט צרכנות | 31.3.2021| ממומן
כך תוכלו להימנע מהצורך בביצוע הסרת כתמים ממזרון
זכרו שאתם לא רוצים לקום בבוקר שיש לכם אוכל על המיטה, ואתם לא רוצים להגיע למצב שבו תצטרכו לבצע הסרת כתמים ממזרון...
פלאשנט צרכנות | 10.3.2021| ממומן
תפוחי – מדוע אנשים בוחרים לקנות פירות וירקות במשקים פרטיים
לפני שנסביר מדוע יותר ויותר צרכנים בוחרים לרכוש מוצרים כמו פירות וירקות, דרך משקים פרטיים, חשוב להדגיש, שיש לאינטרנט תפקיד חשוב בכך...
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
