כשליאור פנתה אליי ואל נרדית, רעייתי, לפני כשנה וחצי, בחרתי להתריע. פניתי לשני גרינברג, בניסיון להבין מדוע דחתה את פנייתה של נערה בת 19 שביקשה אוזן קשבת ושיתפה בכאב עמוק. אך דקות ספורות לאחר שיחתנו, מיהרה שני לפרסם פוסט שבו הציגה את עצמה כקורבן של סחיטה פוליטית, ואותי- כאדם המנצל את סיפורה של ליאור לצרכים פוליטיים. שילמתי על כך מחיר כבד בקלפי, על לא עוול בכפי, ועדיין אני לא מצטער. לעולם לא אצטער על הבחירה בדרך הישרה והנכונה. פעלתי לא ממקום אישי ולא ממניע פוליטי, אלא מתוך אחריות ציבורית, ומתוך הקשבה כנה למה שליאור האמיצה בחרה לחלוק איתנו.

היום, כשהאמת יוצאת לאור וכתב האישום החמור הוגש, אחרי כמעט חודש של מעצר וחקירה גלויה- ברור מי באמת פעל משיקולים פוליטיים תוך שהוא מאשים אחרים.

אני מברך על ההתפכחות שהחלה אבל עדיין חסרה לי לקיחת אחריות אמיתית, ובעיקר- התנצלות בפני הציבור שנאבק ונתן גב לנשים שהוטרדו, והואשם בהאשמות קשות ובמסע דה-לגיטימציה, בזמן שהיה ראוי להוקרה ולעמידה איתנה לצידם ולצידן.

חריש נמצאת היום בנקודת שבר, אבל חריש חזקה יותר. העיר המופלאה שלנו תצמח מתוך האירוע הזה חזקה יותר, בריאה יותר ובעיקר נקייה יותר משחיתות. זה הזמן לאחד את העיר, לשקם את האמון הפגוע ולהוביל את חריש למקום שבו היא ראויה להיות!

אני מתחייב להמשיך לעמוד לצד כל מי שהשמיעו את קולן. גם כשזה לא נוח, גם כשזה לא פופולרי, גם כשזה בא עם מחיר פוליטי. יש ערכים שהם מבחינתי מעל לכל אינטרס ועליהם תמיד נלחמתי, ועליהם תמיד אמשיך להילחם.

אני מחזק את מאות עובדי העירייה שעוברים תקופה לא פשוטה בכלל, וממשיכים להעניק שירות לתושבי העיר בכל התחומים. אמשיך להילחם על סביבת עבודה בטוחה ומוגנת עבורם, כפי שהיה ראוי להיות. 

ובעיקר- אני שולח חיזוק גדול למתלוננות שהופיעו בכתב האישום, ולאלו שבחרו לא להיחשף. אין לי ספק שהתקופה הזו מורכבת מאד עבורכן, אבל מעשיכן אמיצים והם ייזכרו עוד שנים קדימה.