עו"ד חנה דוד שוטרת חוקרת ותובעת לשעבר באגף התנועה בטור אישי שחובה על כל נהג ונהגת לקרוא עד הסוף
בשקט בשקט, בזמן המלחמה, העבירה הכנסת את חוק "הפרות תעבורה מנהליות" - רפורמה מאד משמעותית בתחום התעבורה שצפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנה וחצי. החוק החדש שעבר ברוב של 10 חברי כנסת בלבד, יעביר רבות מעבירות התנועה לבית דין מנהלי, שיכריע בהליכים באמצעות ראיות בכתב וללא צורך לזמן נהגים לבית המשפט.
על פי החוק החדש, ההתדיינויות בכתב ייערכו מול דיין (המוגדר בחוק כ'חבר בין הדין לתעבורה'), וכאשר מחלוקות יצריכו דיון, הוא ייערך בצורה מקוונת, ולא בין כותלי בית המשפט. רק עבירות תעבורה קשות, המשתייכות גם היום לרף החומרה העליון, כמו גרימת תאונות עם נפגעים או נהיגה בשכרות יידונו בפני בית המשפט לתעבורה.
הרפורמה לא צמחה בחלל ריק. למעשה, האכיפה המוגברת על נהגי ישראל, והאפשרות להיאבק ברוע הגזירה רק באמצעות בית משפט, יצרו עומס אדיר על בתי הדין לתעבורה. בכל יום מתנהלים בבתי הדין מאות תיקים, רובם על עבירות קנס. כך, בשנת 2018 ניתנו בישראל כ–1.2 מיליון דו"חות תעבורה, רובם המוחלט דו"חות ברירת משפט, ונפתחו כ–140,000 הליכים פליליים בבתי המשפט לתעבורה.ממטרת החוק החדש היא למעשה שיפור היעילות והפחתה משמעותית בעומס על בית המשפט.
איך יעבוד ההליך בבית הדין המנהלי לתעבורה?
כאמור, בית הדין לא יטפל בכל עבירות התעבורה, אלא רק בעבירות קנס ( שנקראו עד היום ברירת משפט) שייחשבו מעתה ל"הפרות", שהקנסות בגינן נעים בין 100 ל-1,500 שקלים.
מדובר, ראשית, בעבירות טכניות כמו פקיעת רישיון נהיגה ורכב, חניות במקום אסור, ועבירות הולכי רגל, אך בית הדין החדש ידון גם בהפרות חמורות יותר, כגון: אי ציות לתמרורים, אי עצירה בתמרור עצור, חציית צומת ברמזור אדום או צהוב, אי ציות לחיצי נתיבים, ליקויים (לא חמורים) ברכב, עקיפות בצומת, אי שימוש בחגורת בטיחות וכו'.
מאחר וההגדרה משתנה ומדובר ב"הפרה מנהלית", שלכאורה לא מהווה עבירה (הנהג לא ייקרא "עבריין" אלא "מפר") - תעמוד לו האפשרות לערער על הדו"ח, אך היא תהיה מוגבלת יותר, ותוכרע בערר בבית הדין, ולאחר מכן בערכאת ערעור סופית מול בית משפט השלום.
הערר יוגש לבית הדין, כאשר הפנייה תיעשה באמצעות מערכת מקוונת, ובית הדין יתייחס לראיות ולטענות בכתב בלבד.
המשמעות היא שלא יהיה דיון פרונטאלי מול הדיין, למעט במקרים חריגים ואז יהיה על הדיין לנמק את הסיבה מדוע הדיון מתקיים בנוכחות שני הצדדים.
באילו נהגים יפגע המצב המשפטי החדש?
באמצעות החוק החדש מעבירה מדינת ישראל את האכיפה והענישה על האזרח למערכת אוטומטית כמעט לחלוטין. מצלמות ורחפנים יתעדו אתכם, תקבלו הודעות אוטומטיות בדואר, ותוכלו לערער על ההחלטה רק בכתב.
מדי שנה כמעט מוכבדת הענישה על עבירות תנועה, מספר העבירות המחייבות קנס גדל, והקנסות מתייקרים. מגמה זו משרתת את הקופה הציבורית, ולמעשה, האכיפה על עבירות תנועה הפכה למקור מיסוי חדש על האזרח.
כאשר המערכת מתייעלת, והופכת לרובוטית ואוטומטית כמעט, הדבר מזמין ממש את הכבדת הסנקציות על הנהגים. בתי המשפט הרי לא יתפוצצו אם תהיה עליה של 20% בנהגים שיתפסו בעבירות קלות, אם עניינם יידון כניירת מול דיינים שאינם שופטים. הציבור לא מודע לתהליך המסוכן הזה, ולכן איש לא מתנגד לו בכל תוקף.
וכך, המדינה מייעלת את הרשעת הנהגים העבריינים, אך מצד שני, לא מעלה את הדרישות מגופי האכיפה. למעשה, ברבות מהעבירות, קיימת עדיין תלות בהצהרת השוטר שרשם את הדוח, שלו מייחסת המערכת אמינות רבה. כאשר המערכת מתבססת על חומר כתוב בלבד, מבלי להתרשם מהצדדים, ומבלי לאפשר לנהג לומר את דברו, או לזמן את השוטר כדי להפריך את גרסתו – הכוח של גרסת השוטר גובר בצורה בלתי מידתית.
לא חסרות דוגמאות לשוטרים ש"הדביקו" עבירות שלא היו לנהגים תמימים. מח"ש פתחה לא מזמן בחקירה נגד שוטרת שנהגה לבדות מליבה עבירות ולכתוב בגינןדוחות, שלא היה להן שום בסיס במציאות. לא חסרים גם שוטרים שלא טורחים כלל לעמוד בנהלי האכיפה המחייבים במילוי דו"ח. למעשה, ברבות מעבירות התעבורה כיום, אם יתקיים עליהן דיון ענייני בבית הדין – צפוי הנהג לתיקון כתב האישום ולהמתקת עונשו הצפוי.
חשוב לזכור כי מאות אלפי ישראלים תלויים ברישיון הנהיגה שלהם לפרנסתם. מיליוני ישראלים נעים בכל יום בכבישים למקום העבודה, אחרים משמשים כנהגים, או חייבים להתייצב לפגישות עבודה במספר רב של מיקומים גיאוגרפיים. כל מי שרישיון הנהיגה מהווה בסיס לפרנסתו, אינו מודאג בהכרח מהקנסות הכספיים. לכל קנס מצטרפות נקודות, וכאשר נהג צובר רבות מהן, הוא עלול לאבד את רישיונו. שלילת רישיון הנהיגה, ואפילו באופן זמני, עלולה לגדוע את מטה פרנסתם של מאות אלפי עובדים במשק.
ועוד לא נגעתי בנושא הנגישות, שהוא קריטי ממש. ידוע שהגברת השימוש בטכנולוגיה מדיר ציבורים שלמים מגישה לשירותים חיוניים. ניתן לומר שרוב ציבור הפנסיונרים בישראל מתקשה מאד בהתנהלותו הטכנולוגית. הדבר בא לידי ביטוי כואב בהתנהלות של ציבור זה מול הבנקים, שם הטכנולוגיה הפכה אותם לציבור מוחלש ומודר.
צריך לזכור שגישה לערכאות היא הבסיס למדינת חוק דמוקרטית, והרפורמה החדשה דורסת ברגל גסה ציבורים מאד גדולים המאותגרים טכנולוגית.
ככלל, אנשים שהם פחות טכנולוגיים לא ידעו להגיב בזמן לדוחות, וגם כאשר ייעשה להם עוול משווע, רבים מהם יוותרו מראש על "חוויית" הערר, בוודאי כשיבינו שבית הדין ישמע אותם רק באופן מקוון.
לכן, על המחוקק הישראלי לספק פתרון מאזן לרפורמה החדשה. חייבת להיות מונהגת חובת תיעוד של עבירות באמצעים טכנולוגיים ( מאושרים על ידי המדינה ) שעל דיוקם אין עוררין . אסור במקרה כזה להסתמך על מילתו של שוטר, או על דוח שמילא, ללא תיעוד מצולם. כמו כן, כנסת ישראל חייבת להנהיג מגבלה שנתית, בדומה לתחום הארנונה, למידת העמקת האכיפה המנהלית נגד נהגים עבריינים בישראל. הגיע הזמן שנהגי ישראל יפסיקו להיות הכספומט הנדיב של אוצר המדינה.
*הכותבת היא עו"ד חנה דודלתעבורה, שוטרת , חוקרת ותובעת לשעבר באגף התנועה
בין ציפייה ואכזבה הורית, והיכולת להמשיך הלאה ביחד
מאת: טלי למדיאל, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, שפ"ח נתניה...
פלאשנט לוקאלי | 4.9.2026
שנה חדשה עם מבנים חדשים
...
פלאשנט לוקאלי | 28.8.2026
נחנך פארק "הרי גרינטל – רכס הכורכר"
...
פלאשנט לוקאלי | 13.8.2026
אירוע קשה בנתניה: גבר התאבד בגינה ציבורית
...
פלאשנט לוקאלי | 10.8.2026
הסתיים קורס המנהיגות הסביבתית "אקולידר"
...
פלאשנט לוקאלי | 1.8.2026
מדברים על זה
מי מנהל את הרכוש ומי יורש אותו? ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לצוואה
...
פלאשנט חוק ומשפט | 4.9.2026
הקמפיין נראה טוב אבל אף אחד לא זוכר אותו: איפה הקריאייטיב נכשל?
...
פלאשנט עסקים | 3.9.2026
מתי מותר למעסיק לפטר עובד חולה?
...
פלאשנט חוק ומשפט | 29.8.2026
רילוקיישן עם ילדים ומה שאף אחד לא מספר להורים לפני הטיסה
...
פלאשנט עסקים | 24.8.2026
יבוא אישי בישראל שובר שיאים ולמה יותר ישראלים מדלגים על היבואן הרשמי
...
פלאשנט עסקים | 24.8.2026
10 סימנים שהבניין שלכם זקוק לתחזוקה
...
פלאשנט עסקים | 23.8.2026
האם חוות דעת שלילית של מנהלת על עובדת יכולה להיחשב לשון הרע?
...
פלאשנט חוק ומשפט | 22.8.2026
איך לבחור בין סוגי המצבות השונים? הטיפים של טופ מצבות
...
פלאשנט עסקים | 20.8.2026
שני בקבוקי תבערה בלילה אחד
...
פלאשנט חוק ומשפט | 19.8.2026
מטטרסלגיה: למה כואבת כרית כף הרגל ואיך מדרסים ונעלים נכונות יכולים לעזוק?
מאת: נאור רויזמן הבעלים של המכון האורתופדי "אבידור" פרדס חנה...
פלאשנט עסקים | 15.8.2026
טעות קטנה, מחיר ענק: למה לא מומלץ לערוך צוואה לבד
...
פלאשנט חוק ומשפט | 14.8.2026
דירת הסמים בנתניה
...
פלאשנט חוק ומשפט | 13.8.2026
כתב אישום חמור כנגד מתן ארביב
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד מתן ארביב (29) מחדרה, בגין מעורבותו בניסיון לרצוח אדם באמצעות מטען חבלה שהוצמד לרכבו בא...
פלאשנט חוק ומשפט | 13.8.2026
הצגות מומלצות בישראל ב-2026 - אילו הצגות אסור לפספס השנה?
...
לאחר שהמראה החדש של גלית גוטמן זכה לחשיפה תקשורתית רחבה, ועורר באזז ברשתות החברתיות, נחשף המהלך שעומד מאחורי השינוי: קמפיין חדש למותג צבעי השיער אקסלנס קרם מבית לוריאל פריז. במסגרת הקמפיין, בהובלת אשת הטלוויזיה ואייקון הסטייל הישראלי גלית גוטמן, היא נפרדת לראשונה מזה שנים מהמראה הבלונדיני המזוהה עמה וחוזרת לגוון החום שליווה אותה בתחילת דרכה - צבע נעוריה.
פסטיבל האוכל של נתניה חגג בגדול בכיכר העצמאות והביא איתו ערב של טעמים, מוזיקה ואווירה נהדרת. רגע לפני העלייה לבמה תפסנו את סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, יחד עם סאבלימינל, באירוע שסיכם קיץ גדוש בפסטיבלים, הופעות ואירועים ברחבי העיר.
תערוכת יחיד של האמנית רותי סגל, "הכחול הגדול", תיפתח ב-10 בספטמבר בבית האמנים בתל אביב, באוצרותו של אריה ברקוביץ. התערוכה פורשת מבט על יצירתה לאורך השנים, כשהטבע ובמיוחד הים, השמיים והעצים, עומדים במרכזה. הצבע הכחול משמש כחוט המקשר בין העבודות, שבהן נעה סגל בין ריאליזם להפשטה. באמצעות משיכות מכחול רחבות וצבעוניות עזה היא מפרקת את נופי הטבע ומרכיבה אותם מחדש, כשהנוף הופך גם למרחב של זיכרון, רגש וגעגוע. התערוכה תוצג עד 3 באוקטובר בבית האמנים, ברחוב אלחריזי 9 בתל אביב.
גלריית האמנים של עופר רמת אביב תארח יד ה-31.8.26 ארבע תערוכות חדשות, המציגות מגוון רחב של שפות אמנותיות: פיסול, צילום ואמנות דיגיטלית של ארבעה אמנים בעלי רקע ייחודי: שימי דהן, ד”ר אירינה רפוביץ’, מרים גלעד וירמי אפשטיין: התערוכות פתוחות לקהל הרחב.
