זה לא אותו עולם שעזבנו לפני שלושה חודשים. זה לא אותו בית, יש בו כללים חדשים, יש בו דפוסי התנהגות ונורמות חדשות שנקנו כאן בלעדיך. הילדים גדלו, השתנו, משהו במלחמה הזאת ביגר אותם ברגע.
ואולי בעיקר משהו השתנה בנו, פתאום הכל נראה זניח וקטן אל מול עוצמות הרוח ומסירות הנפש שפגשנו שם. נכון אסור לנו לשכוח, חלק לא קטן מהעוצמות האלה התחילו כאן, בעורף.
בבית שמתפלל לשלומך ובילדי הגנים שכבר יודעים את התפילה לשלום חיילי צה"ל בעל פה. הבית שדואג, שמפרגן, שמכין לך עוגות ועוגיות, מפרגן באוכל ביתי ושולח פינוקים ובתוך כל זה עוד מנסה להמשיך לשמור על שפיות וסדר ביום יום.
בשביל הבית הזה ובשביל עוד הרבה בתים ומשפחות יצאת להילחם. הם היו כאן בשבילך בלי ששמת לב בזמן שאתה היית שם בשבילם. גם הם לבשו מדים של מסירות והקרבה יחד איתך. תחפש אותם.
פשטנו את המדים שהפכו אותנו שלשה חודשים לחיילים, הפכו אותנו לרכוש צה"ל, הפכו אותנו להיות חפץ של מצווה ממש. לא רק חלק מאיתנו אלא הכל.
פתאום כולך שייך לדבר גדול, זה עוטף את כל האישיות שלך גם כשאתה 'רק' יושב בבסיס אבל בטח כשאתה נמצא עמוק בשדה הקרב. שלושה חדשים פשטנו את הרצונות הפרטיים שלנו ולבשנו מדים של כלל ישראל.
פשטנו את המדים שהראו לנו מה עיקר ומה טפל בחיים. משהו קטן לאכול, קופסת טונה או עוד חטיף אנרגיה או סתם חטיף, כוס קפה ועוגיית אוראו קטנה, או לחמניה עם ממרח רק לתת לגוף את מה שהוא צריך וזהו.
ישן על איזה מזרון עם שק שינה באיתור, נרדם ונמתח בעוד זווית חדשה בטנק, לא צריך יותר מזה. זה באמת מספיק לך גם אם זה נחמד מידי פעם לקבל איזה מנת שווארמה או שניצל חם בבאגט. שלושה חודשים שהרגילו אותנו שוב לדבר על ערכים ולא על חומרנות ופינוקים.
פשטנו את המדים שלבשנו בחופזה כשרצנו אל התופת. לבשנו אותם כי ידענו שהגיע הזמן שלנו, דורות רבים שלחמו בשבילנו ועכשיו תורנו. כל האימונים הכינו אותנו ליום הזה. שבו נשים את עצמנו לרגע בצד ונלבש את המדים של העם המיוחד הזה.
כולנו עם אותו גוון חום זית ואותה אהבה גדולה לשורשים הגדולים שלנו. לבשנו אותם בלי היסוס ועם אחוזי התייצבות לא נתפסים. פשטנו את המדים והיום אנחנו לובשים אותם שוב. כי שמענו על עוד חבר בגדוד שנהרג. עוד הלוויה צבאית. עוד כבוד אחרון למשפחה שמהיום הפכה להיות חלק ממשפחת השכול והגבורה של עם ישראל. משפחה שבעבורה נדליק עוד נר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
עוד מספר, עוד נשמה, עוד קדוש שיושב בשמים במקום שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. פשטנו את המדים, נתנו להם קצת לנוח. הם נחים, ובנו מתרוצצות המחשבות. חברים שלנו נלחמים בשדה הקרב ואנחנו כאן. בכל בוקר אנחנו רוצים ללבוש אותם שוב. הם סמל. סמל של גבורה עבורנו. סמל של מסירות נפש, סמל של הקרבה וכן, גם של נקמה.
לא נקמה חיצונית. נקמה אמיתית על מה שפגעו בנו, זלזלו בכבוד הלאומי שלנו, חטפו והשפילו, פגעו וחללו את הבנות שלנו, כבוד עם ישראל וכבוד ד' שמתחלל בגויים.
פשטנו את המדים אבל איך אפשר שלא לרוץ ולעלות על סרבל ונומקס? מה?! המשימה הושלמה? הבסנו את הרשעות הארורה והזדונית של חמאס? החזרנו את האחים והאחיות שלנו הבייתה ?! מי יעשה את זה אם לא אנחנו. גם אם קשה ואנחנו מותשים. 100 ימים בלי אור יום בתוך מנהרות, תחת עינוי וסבל הם לא מתישים ומפרקים ?!
ננוח קצת ונשוב אלי קרב כי זו המחוייבות שלנו לעם ישראל, לאחים שלנו, לארץ ישראל ולכבוד ד' המחולל בגויים. פשטתי את כותנתי מיד אלבשנה.
שישו ושמחו: הקפות שניות בשבעה מוקדים ברחבי חדרה
עיריית חדרה מזמינה את תושבות ותושבי העיר לחגוג יחד את שמחת תורה באירועי הקפות שניות שיתקיימו במוצאי החג...
פלאשנט לוקאלי | 1.10.2026
טעם חדש בעיר: הפודטראקים מגיעים לנתניה
...
פלאשנט לוקאלי | 24.9.2026
כך הופכות הגינות בחדרה למרחב קהילתי
עו"ד יניב דרי, יו"ר פנאי העיר: "המטרה היא לא לחכות שהתושב יגיע אלינו. אנחנו רוצים לצאת אליו, לפגוש אותו בשכונה ולתת מקום ליוזמות שצומחות מתוך הקהילה עצמה"...
פלאשנט לוקאלי | 19.9.2026
עדיין אין קצה של מידע
מתנדבי חדרה מעדכנים על העלמותו של איגור חנוכייב...
האמן יוסי לובלסקי פותח את תערוכת היחיד "לא הכל ורוד", המתבוננת במערכת היחסים שבין אב לבנו ובין אדם להוריו, דרך תהליך יצירה שנמשך 18 שנה. התערוכה, שאצרה אילנה כרמלי לנר, תיפתח ביום חמישי, 8.10.2026, בשעה 19:00 בבית האמנים בתל אביב, רחוב אלחריזי 9, ותינעל ב־31.10.2026. לובלסקי נפרד מהצבעוניות החמה המזוהה עמו וצולל אל פלטה מאופקת של כחולים, שבה הים הופך למרחב של זיכרון, אובדן, חמלה ופיוס. לצד ציורי השמן הגדולים יוצגו גם רישומי הכנה בפחם, החושפים את קווי המחשבה והרגש שקדמו ליצירות. במרכז התערוכה עומד השינוי שעבר האמן לאחר מות הוריו, מאב המתבונן בבנו לילד יתום המחפש את הוריו. לפרטים נוספים חפשו באתר של יוסי לובלסקי.
נתניה: אירוע חגיגי נערך על ידי בכירי רשת טיב טעם המסכמת בימים אלה מהלך גיוס תרומות רחב ובמסגרתו נאספו כ-102,000 ₪, כתרומה לעמותת ידידי המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. לאירוע הגיעו בכירי עמותת ידידי לוינשטיין, בסניף הדגל באזור התעשייה פולג בנתניה. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, הוא מרכז השיקום הגדול בישראל ואחד המובילים בעולם. בלוינשטיין מטופלים פצועי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות טרור, תאונות דרכים, תאונות עבודה, אירועים מוחיים, פגיעות חוט שדרה, קטיעות וגפיים, פגיעות ראש ומחלות מורכבות. מגיעים אליו מטופלים הזקוקים לתהליך שיקומי מקיף, במטרה לשוב לחיים עצמאיים ולתפקוד.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף בהילולת בושאייף המסורתית, המהווה חלק משמעותי ממסורתה וממורשתה המפוארת של יהדות לוב. במהלך הערב הסתובב אלגלי בין המשתתפים הרבים ועלה לבמת האירוע ובירך את הקהל. אלגלי איחל למשתתפים ולכל בית ישראל בריאות, שמחה, שפע ובשורות טובות.
במהלך חופשת חול המועד סוכות יערכו ב 18 קניוני עופר ברחבי הארץ מגוון רחב של אירועים, פעילויות ואטרקציות לכל המשפחה – ללא עלות ובכניסה חופשית. בין האטרקציות הבולטות לכל השפחה: מופעים, הצגות , סדנאות, מתחמי משחק, מתנפחים ועוד. חג שמח!
