במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה מפעילה עיריית חדרה ביוזמתה "מוקד מבודדים". 7 סטודנטיות תושבות העיר מתקשרות מהמוקד מדי יום לתושבים מחויבי בידוד ומציעות עזרה. "מוקד המבודדים" מצטרף ל"מוקד החולים המאומתים" ו"לקו החם" שמפעילה העירייה מזה מספר חודשים
בכל בוקר הופכים משרדי אגף הרווחה של עיריית חדרה למוקד מבצעי. למעלה מ-20 מוקדנים מגיעים לעבודה, מקבלים רשימות מעודכנות ודואגים להתקשר לתושבי העיר ולהציע עזרה. מדובר בשלושה מוקדים שונים, שהוקמו בהנחיית ראש העיר, צביקה גנדלמן: הקו החם, מוקד החולים המאומתים והמוקד החדש יחסית – מוקד המבודדים. הרעיון זהה: לתת מענה לכלל התושבים ולספק להם צרכים רגשיים, כלכליים ולוגיסטיים.
בתקופה האחרונה התווסף כאמור המוקד החדש, מוקד המבודדים. 7 סטודנטיות חדרתיות, תושבות העיר, שמונהגות על ידי עדנה שרר, מגיעות מדי בוקר למשרדים ודואגות לוודא שכל התושבים שאמורים להיות בבידוד, מקבלים את כל העזרה שניתן, על-מנת להקל עליהם את ימי הבידוד. הצוות כולל סטודנטית אחת דוברת רוסית, אחת ששולטת בשפה האמהרית וכל היתר דוברות עברית ואנגלית.
המוקד המבצעי בעיריית חדרה (צילום: דוברות העירייה)
בעיריית חדרה רואים חשיבות רבה בהפעלת מוקד המבודדים, כחלק ממערך העירוני הכולל לקטיעת שרשרת ההדבקה. שרר, שבשגרה מתכללת פרויקטים ושירותים לניצולי שואה בעיר, מלווה את הצוות שמקיים למעלה מ-100 שיחות ביום, ומספרת על תגובות חמות במיוחד.
הסטודנטיות שמגישות עזרה (צילום: דוברות העירייה)
שרר: "הסטודנטיות מאוד משימתיות ומקצועיות. הן מנהלות שיחות עומק עם תושבים, ומעידות על כך שמרגישות חיוניות ונחוצות. הן מבינות היטב את החשיבות של התפקיד שלהן. מן הסתם השיחות היותר משמעותיות הן עם מבוגרים וקשישים. אנשים שאין להם כל כך רשת תמיכה בשוטף. כאלה שמחפשים מישהו שיקשיב להם וידבר איתם. אנשים שרוצים לפרוק. החשיבות של זה היא עצומה".
ויש גם תגובות אחרות, פחות נעימות?
"טווח התגובות די נרחב. יש תגובות של שביעות רצון ושמחה על זה שאנחנו מתקשרים ודואגים ושואלים לשלומם ורוצים לסייע, ויש תגובות של חוסר רצון לתת פרטים ולשתף פעולה, חוסר הבנה למה בכלל התקשרנו. לפעמים זה תלוי באופי של האדם, בנקודת הזמן שתפסנו אותו ובזמן שהוא נכנס לבידוד. אם הטלפון שלנו מגיע בימים הראשונים אז פחות מבינים את הצורך. אבל ככל שהאנשים נמצאים יותר זמן בבידוד הם צריכים יותר סיוע. ושוב, זה לא רק עזרה חומרית בתווי קנייה או בסלי מזון. לפעמים אנשים רוצים רק לדבר עם מישהו".
מה טווח הגילאים?
"מגיל 5 ועד 90. כל מי שמופיע ברשימת מחויבי הבידוד. אגב, מרבית האנשים לא מבקשים ולא צריכים סיוע, וזה מאוד משמח אותנו שיש סביבם תמיכה ועזרה. הסיוע המרכזי הוא בשינוע, לקנות עבורם אוכל או תרופות. יש גם בקשות לקבל ערכות תעסוקה לילדים במקרים שכל המשפחה בבית".
מה עושים במקרה שהתקשרתן לאדם שאמור להיות בבידוד ומתברר שהוא מפר בידוד?
"יש מקרים כאלה, לשמחתנו לא הרבה, אבל אנחנו לא על תקן שוטרים או פקחים. אנחנו מציעים עזרה. וכמובן שאם מישהו מפר בידוד מנסים להסביר לו את החשיבות. אבל אין לנו סמכות וגם לא רצון לאכוף את נושא הבידוד. יש גופים אחרים שדואגים לדברים האלה. אני יכולה לספר שבהחלט הצלחנו בכמה מקרים לשכנע אנשים שחשוב מאוד שישמרו על הבידוד, אבל לצערי יש עוד אנשים שמפרים את הוראת הבידוד".
להקשיב לצרכי התושב (צילום: דוברות העירייה)
זיוה היימברג, מנהלת אגף הרווחה בעיריית חדרה, מסבירה על חשיבות שלושת המוקדים ועל התפיסה הכללית שעומדת מאחורי הרעיון: "האגף שלנו משמש למעשה כמרכז שליטה, מתוך תפיסה שבמצב חירום אנו אחראים על האוכלוסייה. ובמצב הנוכחי ההכרח של כולנו הוא לשמור על בידוד וערבות הדדית על מנת לעבור את הגל הזה. המוקדנים שלנו מספקים שירות לאלפי אנשים, ומאוד חשוב לנו שהתושבים יבינו שאנחנו כאן בשבילם לכל בקשה מכל סוג שהוא. ויחד עם המוקד העירוני לא נשאיר פנייה אחת לא מטופלת או אזרחים שזקוקים לעזרה ולא קיבלו אותה".
ד"ר אסנת ספורטה, סמנכ"ל וראש מנהל חברה וקהילה בעיריית חדרה מסכמת: "המוקד החדש מצטרף למערך שלם של פעולות שאנו עושים, על-מנת לצמצם את התחלואה בעיר, ולהיערך ליום שאחרי הסגר. צריך לזכור שברגע שהסגר יסתיים, כל עיר תימדד לפי רמת התחלואה שלה, ואיכות החיים של התושבים תהיה פועל יוצא של הצבע שיקבע לה על-פי מודל הרמזור. ההנחיה של ראש העיר היא לעשות היום כל מה שאפשרי וצריך, כדי שביום שאחרי הסגר תושבי חדרה יוכלו לחזור לשיגרת פעילות ועסקים טובה ככל האפשר. לצורך כך אנו פועלים בשלושה מישורים: המישור ההסברתי, המישור התמיכתי והמישור האכיפתי. מוקד המבודדים הוא רכיב חדש שפיתחנו כחלק מהמישור התמיכתי, וזאת מתוך הבנה שלא פשוט להיות בבידוד, וככל שנסייע לתושבים שלנו להתמודד עם האתגר הזה, כך נקל עליהם את ההתמודדות ונמנע הדבקות נוספות. אני קוראת לכל תושב שזקוק לעזרה כלשהי, לפנות אלינו באמצעות מוקד 106, ולכל תושבי העיר להתגייס למאמץ העירוני להפיכת העיר מאדומה לצהובה".
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
בתיאטרון הקאמרי התקיימה הפרמיירה להצגה "אגממנון", הצגה מצמררת על שליט של מדינה במלחמה, עם שבויים, שנדרש לשלם מחיר אישי תמורת השבתם. בהצגה משחקים דרור קרן, ישי גולן, מיכל עוזיאל, יונתן הורנצ'יק, רות אסרסאי, ירדן ניקהמפה וגל מיזרב. בין מי שהגיעו לפרימיירה החגיגית: עמוס תמם, יניב סוויסה, יניב ביטון, קרן מור, אמיר בנאי, יבגניה דודינה, ששון גבאי ועוד רבים וטובים. פרגנו להם!
האמן יוסי לובלסקי פותח את תערוכת היחיד "לא הכל ורוד", המתבוננת במערכת היחסים שבין אב לבנו ובין אדם להוריו, דרך תהליך יצירה שנמשך 18 שנה. התערוכה, שאצרה אילנה כרמלי לנר, תיפתח ביום חמישי, 8.10.2026, בשעה 19:00 בבית האמנים בתל אביב, רחוב אלחריזי 9, ותינעל ב־31.10.2026. לובלסקי נפרד מהצבעוניות החמה המזוהה עמו וצולל אל פלטה מאופקת של כחולים, שבה הים הופך למרחב של זיכרון, אובדן, חמלה ופיוס. לצד ציורי השמן הגדולים יוצגו גם רישומי הכנה בפחם, החושפים את קווי המחשבה והרגש שקדמו ליצירות. במרכז התערוכה עומד השינוי שעבר האמן לאחר מות הוריו, מאב המתבונן בבנו לילד יתום המחפש את הוריו. לפרטים נוספים חפשו באתר של יוסי לובלסקי.
נתניה: אירוע חגיגי נערך על ידי בכירי רשת טיב טעם המסכמת בימים אלה מהלך גיוס תרומות רחב ובמסגרתו נאספו כ-102,000 ₪, כתרומה לעמותת ידידי המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. לאירוע הגיעו בכירי עמותת ידידי לוינשטיין, בסניף הדגל באזור התעשייה פולג בנתניה. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, הוא מרכז השיקום הגדול בישראל ואחד המובילים בעולם. בלוינשטיין מטופלים פצועי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות טרור, תאונות דרכים, תאונות עבודה, אירועים מוחיים, פגיעות חוט שדרה, קטיעות וגפיים, פגיעות ראש ומחלות מורכבות. מגיעים אליו מטופלים הזקוקים לתהליך שיקומי מקיף, במטרה לשוב לחיים עצמאיים ולתפקוד.
