ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
השמנה נחשבת לאחת מהמגפות הבריאותיות הגדולות ביותר במאה ה-21, וישראל אינה יוצאת דופן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) לשנת 2023, כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל או השמנה. על פי פילוח מגדרי, 43% מהגברים ו-55% מהנשים בישראל נמצאים במצב של עודף משקל או השמנה. שיעור הסובלים מהשמנת יתר עומד על 12% מהאוכלוסייה, בעוד 3.8% מהישראלים סובלים מהשמנה חולנית.
עם זאת, הנתונים של התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה מציגים תמונה חמורה אף יותר, ומצביעים על כך שהשכיחות של עודף משקל והשמנת יתר בישראל גבוהה אף מזו שמציג הלמ”ס. לפי נתוני קופות החולים, בקרב גילאי 20-64, שיעור עודף המשקל עומד על 33.7%, ושיעור הסובלים מהשמנה והשמנת יתר מגיע ל-25.4%. בקרב גילאי 65-84, הנתונים חמורים עוד יותר, כאשר 31.4% מהאוכלוסייה נמצאים במצב של השמנת יתר.
השמנה בילדים ובני נוער – סכנה לדור העתיד
גם בקרב ילדים ונוער בישראל נרשמת מגמת השמנה מדאיגה. לפי נתוני המועצה לשלום הילד, נכון לשנת הלימודים 2021/2022, שיעור ההימצאות של עודף משקל והשמנה בקרב תלמידי כיתות א’ עומד על 19.5%, ואילו בקרב תלמידי כיתות ז’ הנתון מזנק ל-31.4%. מגמות אלו מצביעות על עלייה בהשמנה ככל שהילדים מתבגרים
כמו כן, נתוני מדדי איכות רפואת הקהילה מצביעים על פערים מגזריים: השיעור הגבוה ביותר של עודף משקל והשמנה נצפה בקרב ילדים במגזר הערבי, בעוד שבקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית נצפים השיעורים הנמוכים ביותר.
השמנה לפי מעמד חברתי-כלכלי ומגזר
השמנה אינה מתפלגת באופן שווה באוכלוסייה. הנתונים מצביעים על כך ששיעורי השמנה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כך למשל, 58% ממשקי הבית בהם ההכנסה לנפש נמוכה מ-2,000 ש”ח סובלים מעודף משקל או השמנה, לעומת 49% בלבד ממשקי הבית עם הכנסה לנפש הגבוהה מ-4,000 ש”ח.
פערים משמעותיים נרשמים גם בין המגזרים. בקרב האוכלוסייה הערבית 59% מהאוכלוסייה סובלים מעודף משקל והשמנה, לעומת 46% בלבד באוכלוסייה היהודית. נשים ערביות הן הקבוצה שסובלת מהשמנת יתר בשיעור הגבוה ביותר, ולאחריהן גברים ערבים, גברים יהודים ולבסוף נשים יהודיות.
הנטל הכלכלי של השמנה על המשק הישראלי
השמנה אינה רק בעיה בריאותית, אלא גם נטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות והמשק הישראלי. לפי נתוני OECD, מדינות הארגון מוציאות כ-8.4% מתקציב הבריאות שלהן על טיפול במחלות הקשורות להשמנה, המסתכמות בלמעלה מ-300 מיליארד דולר בשנה. בישראל, עלות ההשמנה מוערכת בכ-9.2% מההוצאה הלאומית לבריאות ובאובדן כ-3.3% מהתמ”ג עקב ירידה בפריון העבודה.
להלן כמה מההשלכות הכלכליות הישירות של השמנה:
• הוצאה עודפת על בריאות: אנשים הסובלים מהשמנה צורכים 70% יותר שירותי בריאות מאשר אנשים בעלי משקל תקין.
• עלויות עקיפות של אובדן פריון: עודף משקל והשמנה מביאים לאובדן ימי עבודה, לירידה בפריון העובדים ולהוצאות גבוהות יותר על ביטוחי בריאות.
• השקעה במניעה מול עלות הטיפול: לפי מחקרי OECD, כל דולר שמושקע במניעת השמנה יכול להניב החזר של 5.6 עד 30 דולר בתועלת כלכלית לאורך זמן.
מדיניות הממשלה במאבק בהשמנה
בישראל קיימת מדיניות דיכוטומית בתחום ההתמודדות עם השמנה, המחולקת לשני כיוונים עיקריים:
1. מדיניות מניעתית (“רכה”) – עוסקת בעידוד אורח חיים בריא, הפחתת צריכת מזון מזיק, והגברת פעילות גופנית.
2. מדיניות טיפולית (“קשה”) – עוסקת במתן מענה לאנשים שכבר סובלים מהשמנה, כולל טיפולים תרופתיים וניתוחים בריאטריים.
בשנים האחרונות, הממשלה נקטה במספר צעדים למלחמה בהשמנה, בהם הטלת מס על משקאות ממותקים בתחילת 2022, שגרם לירידה של כ-10% בצריכת המשקאות עתירי הסוכר. עם זאת, בתחילת 2023 המס בוטל, מה שעורר ביקורת מצד מומחי בריאות הציבור.
בתחום הטיפולי, ניתוחים בריאטריים הפכו לפתרון נפוץ לטיפול בהשמנת יתר חמורה. בשנת 2021 בוצעו בישראל 8,197 ניתוחים בריאטריים, מתוכם 77% בנשים ו-23% בגברים. הניתוחים מבוצעים בעיקר בבתי חולים ממשלתיים ופרטיים, ומהווים כלי משמעותי להפחתת ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של השמנה.
סיכום – מגפה בריאותית, נטל כלכלי וחובה למנוע
השמנה היא בעיה בריאותית חמורה בישראל, הפוגעת לא רק באיכות החיים של מיליוני אזרחים, אלא גם במערכת הבריאות ובמשק כולו. מעבר להשלכות הבריאותיות, מדובר בנטל כלכלי משמעותי המוערך במיליארדי שקלים בשנה. למרות צעדים מסוימים שננקטו למניעה ולטיפול, נדרשת מדיניות ממשלתית כוללת ואפקטיבית, כולל חינוך תזונתי, הגברת הפעילות הגופנית, מיסוי על מזונות מזיקים והנגשת טיפולים לאנשים הסובלים מהשמנה.
מקורות:
הכתבה מבוססת על מחקר עדכני על השמנה בישראל לשנת 2024, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דו”חות ה-OECD, נתוני משרד הבריאות, התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה.
