בניתוח נדיר מסוגו שבוצע על ידי ד"ר איל ברבלק, מנהל יחידת הגב במחלקה לאורתופדית ב' של המרכז הרפואי הלל יפה, קובעה חולית צוואר C1 – C 2 אצל מטופלת בת 31.כמה נדיר? – בבתי החולים הגדולים בעולם מבוצעת הפרוצדורה פעם עד פעמיים בשנה
בניתוח נדיר מסוגו, שבוצע לפני כשלושה חודשים על ידי ד"ר איל ברבלק, מנהל יחידת הגב במחלקה לאורתופדית ב' של המרכז הרפואי הלל יפה קובעה חוליית עמוד שדרה צווארית בעזרת ברגים טרנסארטיקולורים (דרך המפרק), אצל יערית שקד- גודמן, תושבת חדרה, בת 31, קונדיטורית ואם לשלושה, שזה מספר שנים, לאחר תאונת דרכים שעברה, סבלה מכאבים בצוואר.
הניתוח, שכמוהו בוצעו עד היום בישראל רק מעטים, מנע מיערית מצב אפשרי של שיתוק בארבע גפיים. לציין כי ד"ר ברבלק, ביצע מספר ניתוחים כאלו בהיותו רופא בכיר ב - Queen's Medical Center בנוטינגהם , אנגליה, עד לפני כשנה .אז עבר לשמש כמנהל יחידת הגב במרכז הרפואי הלל יפה. לכן, ההחלטה שנלקחה, בעיקר על ידי יערית, הייתה בידיעה שחוץ ממנו, מעטים הרופאים בארץ שיסכימו לביצוע הניתוח.
"לפני 5 שנים עברתי תאונת דרכים שלאחריה אובחן כי אני סובלת מ-wiflash (צליפת שוט)", היא מספרת. מצב בו עם הזמן הכאבים אמורים לחלוף. לצערי זה לא קרה".
יערית החלה לעבור בין רופאים שונים ולנסות טיפולים שונים להקלה על הכאב. "כלום לא עזר", היא מציינת. "איכות החיים שלי נפגמה משמעותית, ואף נאלצתי להפסיק לעבוד תקופות מסוימות".
אבל אז היא הגיעה למרפאת עמוד שדרה אותה מנהל ד"ר ברבלק.
"עמדה לפני מטופלת צעירה, בסך הכול בריאה והתלוננה על תחושה של כבדות בידיים וכאבים בצוואר", מספר ד"ר ברבלק. "אחרי שביצעתי בדיקה פיזית ובחנתיאת כל הבדיקות והצילומים שעימם הגיעה מהקהילה, שלחתי אותה לביצוע בדיקות וצילומים נוספים- משלימים: MRI עמוד שדרה צווארי (שהדגים לחץ של חוט השדרה), וכן CT ייעודי להדגמת כלי הדם בצוואר ומסביב לחוליות הצוואריות. כשהסתכלתי על כולם זה לצד זה, הבחנתי כי, החוליה הצווארית הראשונה איננה יציבה. דהיינו, בכל פעם שיערית מכופפת ומישרת את צווארה, ישנה החלקה ותזוזה של כ סנטימטר וחצי בין חוליה C1 על C2. תזוזה זו על פי בדיקת MRI יצרה לחץ רב על חוט השדרה דבר שעשוי היה להשאיר את המטופלת משותקת בארבעת הגפיים במידה שלא יבוצע ניתוח לקיבוע וייצוב החוליות.
יערית וד"ר ברבלק בבדיקת מעקב במרפאה עמוד שדרה צילום: באדיבות בית החולים
מצב זה של חוסר יציבות צווארי היוצר סימפטומים קליניים, והנוצר בשל חוסר חיבור של חלקה הקדמי עליון של חוליה C2 (Odontoid) לבסיסה, במטופלים צעירים (Os odontoideum), הינו אירוע נדיר ביותר. כה נדיר עד שבמרבית המקרים החולה מפתח התדרדרות נוירולוגית ושיתוק בלתי הפיכים אשר רק לאחר מכן מתגלה חוסר יציבות עמוד השדרה כגורם לבעיה. בעקבות חוסר היציבות נגרמת תנועה פתולוגית בין החוליות, לחץ על חוט השדרה, ומשם הדרך להתדרדרות נוירולוגית עד כדי שיתוק– קצרה.
נשאלת השאלה, למה יערית לא נותחה לפני כן? -"ראשית, התזוזה הזאת לא אותרה קודם", מציין ד"ר ברבלק. שנית, גם אם הבעיה הייתה מאותרת, לרוב, הרופאים נמנעים מניתוח באזור חוליות הצוואר C1 ו- C2, כי כל נגיעה באזור זה עלולה להסתיים בשיתוק של ארבע הגפיים, ומעדיפים לטפל בשיטות שמרניות או אלטרנטיביות (להפנות רפואה משלימה)" דבר שאיננו נכון מיסודו –כי ברגע שמאותר לחץ על חוט השדרה חייבים לייצב את חוליות הצוואר על מנת להימנע מפגיעה נוירולוגית.
אז למה יערית כן הסכימה לניתוח? – "בסופו של דבר ההחלטה הייתה שלה", מציין ד"ר ברבלק. אבל מה שאני הסברתי לה הוא שבשל בעובדה כי כיום עדיין ללא הפרעה נוירולוגית מהותית אך עם לחץ קשה על חוט השדרה יש להוריד את הלחץ מהחוט ולייצב את עמוד השדרה, במידה שלא נבצע זאת היא עלולה בחבלת ראש קלה בלבד להיפגע נוירולוגית עד כדי שיתוק מכאן, שהסיכון לניתוח היה עדיף בעיניה לאחר שהצעתי אותו.
בניתוח עצמו נעשה שימוש בציוד ובטכניקות הניתוחיות המתקדמות בעולם, דבר שאפשר את הכנסת הברגים הטרנסארטיקולורים (דרך המפרק) למיקום האופטימלי הנדרש בצורה בטוחה ומבלי לפגוע בחוט השדרה וכן את זמן ההתאוששות הקצר של יערית. כמו כן, נלקח שתל מעצם האגן של יערית לשם יצירת איחוי גרמי אורגאני בין החוליות C1 ל- C2.
שלושה ימים אחרי הניתוח, יערית כבר הייתה בבית מחלימה לאיטה.
כיום, כשלושה חודשים אחרי הניתוח, בביקור מעקב במרפאה, , ד"ר ברבלק, מציין " כי לבד מצלקת עורפית שמוסתרת על ידי שיערה, עוד מעט לברגים כלל לא תהיה משמעות בגלל החלק האורגאני שהושתל מגופה של יערית לאזור הפגוע". במילים אחרות – הניתוח הצליח מעל למשוער.
"קיבלתי את החיים בחזרה", מסכמת יערית. "ולא רק אני – גם בעלי והילדים הרוויחו אמא שתוכל לזוז "חופשי" בלי כאבים ובלי עייפות, ובעיקר בלי הסכנה לשיתוק.