טור אישי עו״ד ומגשרת ונסה שגיא, יועצת אסטרטגית ופוליטית, מנחת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״
זה קורה עכשיו. ממש בזמן כתיבת שורות אלה, המו״מ על שחרור חטופינו כבר הסתיים. שמות החטופות שתשוחררנה כבר הועברו מחמאס למתווכת וממנה אלינו, ועד למועד ירידת העיתון לדפוס הבנות שלנו כבר בטח בבית, בחיק משפחתן. כמובן, שלא לפני שחמאס עשו את מה שהם עושים הכי טוב, להיות סדיסטים ולהפעיל עלינו טרור פסיכולוגי. חמאס התעכב במתן השמות של החטופות שישוחררו בפעימה הראשונה, כפי שסוכם בהסכם הפסקת האש. השמחה הזאת מעולה בעצב. ההקלה של עם המשווע לישועה ושחרור חטופינו ממוזגת עם דמעות של משפחות אשר איבדו את היקר מכל בניסיון לחלצם. זה זועק וזה זועק, זה צודק וזה צודק, ורק השם יאמר ״בדמייך חיי״ .
המחיר כבד מאוד. שחרור סיטונאי של מחבלים רבי מרצחים עם דם על הידיים, פתיחת הפצע של המשפחות אשר יקיריהן קיפחו את חייהם בידיהן המקוללות של השטן. כל אחד ואחד מהם הוא הרשע בהתגלמותו והם משוחררים הישר אל חיק ההמון תאב הדם שיחכה להם בקצה השני של הגדה עם סוכריות ותחושת ניצחון.
ייתכן שעם תמונת הניצחון המדומה שלהם נוכל לחיות, ייתכן שגם על השחרור שלהם ידעו כוחות הבטחון והמוסד לפצות בעתיד, אבל על כאבם של משפחות הנופלים אין כפרה ועל תג המחיר החדש שניתן לדם היהודי אין מחילה.
אין ספק, זו עסקה קשה מנשוא, אבל בתמורה נקבל בחזרה את אחינו ואחיותינו שנחטפו ועונו באכזריות ונפדה אותם הישר מן השאול שבו חיו מאז התרחשה עלינו הרעה. האם ניתן לומר שהעסקה היא טעות? ימים יגידו.
מה המטרה?
רבות דובר על מטרות המלחמה, מיטוט החמאס והחזרת כל חטופינו. הדיון, באשר לסדר הדברים ובאיזה מחיר הוא דיון, הופך קרביים ומעמיד את כל אמות המוסר והערכים שלנו במבחן. הסרט, ״בחירתה של סופי״, פוגש את ״החיים יפים״ של רוברטו בניני, בין בחירה מציאותית, בלתי אפשרית, נושכת ואכזרית לבין מציאות מדומה .
זו התחושה שלנו מאז המלחמה האחרונה. חיים בין מציאות לדמיון, בין החזרת חטופים לשחרור מחבלים, בין מיטוט ארגון שטני לבין ניצחון מוחלט במחיר דמים. עם ישראל מלומד בייסורים וידוע בהגיעו לצמתים על טבעיים ובקבלת החלטות על אנושיות. לא אלמן ישראל. כל המטרות קדושות, אלה ואלה דברי אלוקים חיים.
עמית זה לא ביטוח
פרשת ניגוד העניינים לכאורה של השופט עמית מעלה שאלות נוקבות באשר למונחים כגון צדק ושיויון לכל. האם דין בוזגלו כדין פלדמן?
במבט על, ניתן להבחין בקו המחבר בין מחאות קפלן לבין הפרשה המדוברת. באופוזיציה יצביעו על השר לוין כדיקטטור רומס הדמוקרטיה בחסות הרפורמה המשפטית.
בקואליציה מצביעים על מערכת המשפט שהפכה עצמה לריבון-על: פוסלת חוקי יסוד, מחסלת שרי משפטים, מעלימה במרתפי השב״כ מקורבים לרוה״מ. ואולי על הרקע הזה, פרשת ניגוד העניינים לכאורה של השופט עמית נוגעת בנו במקומות הרגישים, מעוררת אי נוחות במקום הכי עמוק של הנפש, בחביוני הלב ומעמיד בפנינו השתקפות מבהילה של שתי מערכות צדק ושל חוסר שיויון משווע. ותמיד... לצד אחד! בוזגלו...
שלכם,
עו״ד ומגשרת ונסה שגיא, יועצת אסטרטגית ופוליטית, מנחת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״
חבר הכנסת אלי דלל ממשיך לחזק את הקשרים מעבר לים. השבוע נפגש עם נשיא טאיוואן ושוחח עמו על שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, ההיי־טק והשבבים, החקלאות, התיירות וגם התפלת המים בהמשך הגיע לביקור בחברה לייצור שבבים, ולא שכח לתעד את הרגעים. שנה טובה.
הרמת כוסית לעובדי רגעים - העמותה לחינוך בלתי פורמלי, התקיימה בנוכחות סגן ראש העיר הרב אורן גבגי, הרב משה לחובר, מנכ״ל העמותה משה קייזלר, המשנה לראש העיר ליאורה לוי, נטלי שטיין ודורון גלאם. חג שמח ושנה טובה.
בועז כספי משתף: ״אני מקבל אות מצטיין ראש העיר, הגיעו חברים רבים. ריגש אותי במיוחד יו"ר סיעת העבודה וסגן יו"ר ההסתדרות פיני קבלו, שהגיע לאחר ניתוח קשה וחייב להישאר בבית, אבל עזב הכל, נהג מבית שאן כדי להיות בטקס שלי. באמת, למרות שאנחנו בפוליטיקה, מתברר שיש בינינו חברות אמת. תודה לך אוהב אותך".
בוריס צירולניק משתף: "אני חוזר לארץ אחרי מסע עבודה והרפתקאות בארה"ב וקנדה. במיניאפוליס, שיקגו, וושינגטון וטורונטו התרשמתי מניקיון מופתי ברחובות ומהנוכחות המתמדת של דגלי המדינה בכל מקום. שמתי לב גם לפער מעניין: בשכונות מבוססות, ספורט הוא דרך חיים ואילו בשכונות חלשות – מקדונלד'ס בכל פינה. חזרתי עם רעיונות וכוחות חדשים, ועם ההבנה כמה החיים אצלנו שונים וסוערים. למרות הג'ט לג אני מחייך ואומר - שבת שלום, בריאות וחדשות טובות לכולם".
