בשישי האחרון נכחתי באזכרתו של גיבור ישראל, ראם מאיר בטיטו הי״ד. המעמד הזה בבית העלמין הצבאי בנתניה שבו הגיעו משפחות נוספות לבכות על יקיריהן, להיזכר, לזעוק מול פרחים קמלים, מציאות שבה אב קורא קדיש על בנו הפך את הכל לסצנה סוריאליסטית וכואבת הרבה יותר, זו לא דרכו של עולם, והעולם התהפך עלינו ב-7/10 ומאז אנחנו מחפשים לנפשותינו תקומה.
לא יכולה להישיר מבט אל הורי החללים, שום סליחה או תודה לא יחזירם לכאן אבל צוואתם, צוואת האחדות והערבות הדדית חייבת להתקיים, במהלך הקרבות הם לחמו כתף אל כתף, ימין לצד שמאל חרדי לצד מסורתי, חילוני אל מול דתי, הם חיו לחמו ומתו על קידוש האהבה הזאת, העם הזה, האדמה הזאת, הם נפלו על מזבח הערבות ההדדית, ולנו לא נותר אלא להמשיך את דרכם ולשנוא קצת פחות, פשוט לשנוא פחות.
וכשהייאוש נדמה שמשתלט מגיע רגע אחד קטן שבו התקווה חוזרת אל חיקנו, לי זה קרה ברחוב שטמפר, בעודי בוהה בבוטיק made by me של המעצבת חלי יפרח, לרגע אחד ראיתי את דמותה הקסומה מרחפת מעל בדים צבעוניים מול לקוחה שמודדת שמלה אדומה ופתאום מבלי שהיא תשים לב אליי או שהיא תהיה מודעת למה שעובר עליי הצבע חזר אל ליבי והחייה את נפשי, מעגל החיים בין לידה למיתה בין חללים לפרחים ובין לוויות לשמחות, חייבים להמשיך לנגן, כי את המנגינה הזאת של עם ישראל אי אפשר להפסיק.
היינו שישה כתוב על הקיר
הרש גולדברג, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אלכס לבנוב, אורי דנינו הי"ד נרצחו בשבי החמאס.
הירצחם רגע לפני חילוצם, כשצה״ל נמצאים כק״מ מהם, ולאחר שהם שרדו את התופת במעמקי האדמה במשך 11 חודשים צימרר את כולנו והגביר ביתר שאת את הדילמה של מחיר עסקת חטופים. ניתן לחלוק על קבלת ההחלטות ולמחות ולזעוק את כאב המשפחות החטופות, חשוב לזכור כי כל אשר יאמרו קדוש הוא, אין מי שיבין אותם מלבד עצמם. אני מרכינה ראש אל מולם, יחד עם זאת אסור לשכוח שמי שרצח אותם אלו מחבלי החמאס. שנזכה ב״ה לחיות בגילוי פנים ולא יבכו אבות על בנים.
טקסים לא ממלכתיים
מחלוקת בעם (אחת נוספת) בנושא הטקס לזכר טבח ה-7/10, אפשר להתווכח על התזמון לקיים טקס כזה כאשר המלחמה בעיצומה, החטופים טרם שבו ויעדי המלחמה לא הושגו.
ניתן וכדאי שמשפחות השכול והחטופים יהיו חלק מהטקס הממלכתי, אבל לא ניתן לטעון שהטקס הממלכתי איננו ראוי מן הסיבות שמנינו ולקיים טקס אלטרנטיבי בתזמון הזה ממש.
לא צריך להתאמץ כל כך להנציח את הפילוג גם איפה שכולם שווים בעוצמת האובדן הכאב והצער.
שנדע לראות את הטוב באחר, לגלות את היופי שבשוני ותמיד להאמין שעוד נראה ימים טובים מאלו.
שלכם
עו״ד ומגשרת ונסה שגיא, יועצת אסטרטגית ופוליטית, מנחת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״
השבוע התקיים במתחם הרוביז באצטדיון נתניה, ערב הוקרה לכל המתנדבים מהעמותות השונות. סגן ראש העיר, ים מאיר קרן, הממונה על תיק הרווחה הגיע לכבד ולומר דברי ברכה ושבח לכל העוסקים במלאכה. יישר כוח.
תערוכה חדשה: "וגר זאב עם כבש" –תערוכת יחיד לאמן איתן ארנון, במוזיאון היכל שלמה בירושלים. אוצרת התערוכה:מיכל סדן. ייעוץ אמנותי והפקה: לב קיפרמן. פתוחה עד לתאריך: 5.5.25. הצייר איתן ארנון, יליד ותושב קיבוץ בית זרע, מציג יצירה ריאליסטית-פואטית המתכתבת עם תולדות ההתיישבות, הזיכרון הקולקטיבי והאדמה הישראלית. בציוריו המונוכרומטיים הוא מתעד ברגישות את חיי החלוצים ונופי התקופה, תוך שילוב חפצים יומיומיים ליצירת קומפוזיציות מורכבות. ארנון בוחן את המציאות דרך עדשת הנוסטלגיה, ויוצר דיאלוג עשיר בין עבר להווה, בין חומר לדמיון. חפשו בפייסבוק:
Eitan Arnon Art.
סדרת רשת חדשה תעלה עם הזמרת ויוצרת התוכן פרידה עוזיאל שתארח זמרים ויוצרים. הסדרה עולה על ידי מותג האיפור מייבלין ניו יורק, והיא מצולמת תוך כדי נסיעה במונית צהובה, המעוצבת בסגנון המוניות בעיר ניו יורק. בשלב הראשון תעלה סדרה של ארבע פרקים, כשבכל פרק תארח עוזיאל זמר/יוצר מוביל, ביניהם: נועם קליינשטיין, ליהי טולדנו ושחר טבוך. איתם תיצור שיח פתוח ומרענן, שיעסוק בנושאים כמו: זוגיות, אהבות, אכזבות, קריירה, הצלחות, אופנה, איפור ומה שבניהם, לצד קטעי שירה ומוזיקה קצבית. מיני-סדרת הרשת החדשה שצפויה לעלות כבר במהלך חודשי אפריל- מאי, תשודר אחת לשבועיים בזירות הדיגיטל השונות והפרקים המלאים ניתנים לצפייה ביוטיוב.
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות