שרית ואלכס מחדרה: "חלצו מהתופת באוקריאנה את הפונדקאית שנושאת את בננו"
מאת: שלומי גבאי יום שלישי,
1 במרץ 2022, 10:20
שרית ואלכס החלו תהליך פונדקאות עם אולגה מאוקראינה הנמצאת בחודש השישי להריונה. מאז הפלישה הרוסית מצבה הנפשי הלך והורע בשל החשש לגורל משפחתה שלה ולעובר שהיא נושאת ברחמה. הזוג יצא בקריאה למשרד החוץ: "עזרו לנו להעביר אותם לגיאורגיה"
שרית בת ה-48 ואלכס היימן, בן ה-43 הם זוג ישראלים הנמצאים בהליך פונדקאות במסגרתו אולגה בת 35 מאוקרינה, נושאת את בנם ברחמה. כעת, מאז פלישת צבא רוסיה למדינה, מצבה הולך ומתדרדר והם יוצאים בקריאה למשרד החוץ לסייע להם לדאוג לשלומה.
"נדאג לכל הצרכים". שרית ואלכס (צילום: אלבום משפחתי)
"אני כבר 12 שנים מנסה להביא ילד לעולם ודווקא עכשיו, שלושה חודשים לפני הרגע המיוחל זה קורה. אני חוששת מאוד לגורלה של אולגה ולגורל העובר" אמרה שרית. "עברתי בחיי טיפולי פוריות קשים ומורכבים שכללו מספר הפלות וכעת אנחנו בציפייה ענקית לרגע המאושר בחיינו. אלה שפתאום המלחמה הזאת גורמת לנו לחששות כבדים. שילמנו עבור חוזה בפונדקאות מאות אלפי שקלים רק כדי לחבוק ילד. בימי המתיחות בין רוסיה לאוקראינה שהתרחשו בשבועות האחרונים לא חשבנו שזה יגיע לממדים האלה, אחרת כבר אז היינו פועלים כדי לחלץ את אולגה".
חוששת לגורל העובר. אולגה צילום: אלבום משפחתי
שרית שיתפה במצב הפיזי והנפשי שאותו חווה האם הפונדקאית ופנתה לרשויות בישראל לסייע. "בימים האחרונים היא חשה את תנודות העובר בבטנה ולדעתי זאת תוצאה של מצבה הנפשי. אנו מבקשים בכל לשון של בקשה להוציא אותה ואת כל משפחתה לגיאורגיה או לישראל כדי להבטיח את שלומם", אמרה.
"פנינו למשרד החוץ ואני מחכים לתשובה. אני, שכל חיי נלחמתי כדי להביא ילד, לא מסוגלת לחשוב שהיא תשאיר את משפחתה מאחור ותעזוב בלעדיהם, זה לא נתפס בהיגיון וכולי תקווה שהיא תחולץ משם עם כל משפחתה. באחת ההפלות שעברתי קיבלתי טיפולי כימותרפיה כדי שהעובר יומת מהרחם, זה הליך לא פשוט בכלל".
לדבריה, "אם אולגה ומשפחתה יובאו ארצה אנו נדאג לכל הצרכים לרבות מגורים וכל הצרכים הרפואיים. ההוצאות יחולו עלינו בנוסף לעלויות הגבוהות של חוזה הפונדקאות. בזמנו עשינו גיוס המונים כדי לממן את החוזה, אולם זה לא צלח והפכנו עולמות כדי לגייס את הכסף, נטלנו הלוואות גדולות שאותן אנחנו עדיין משלמים".
"בימים האחרונים אנחנו מתקשרים עם אולגה באמצעות שיחות וידאו ברשת ואנחנו מדברים איתה בין היתר גם בשפת הסימנים. אולגה מספרת שהיא שומעת היטב את המטוסים הרבים שחגים מעל ביתה והיא די מפוחדת. אנו חוששים שבשל המצב היא תגיע לפת לחם ולא יהיה לה מה לאכול, לכן אנו קוראים בכל ליבנו לשר החוץ ולאנשי משרדו לפעול כדי לחלצה מהתופת שבמדינתה".
אידה בראון צילום: מנכ"לית סורמום. לירן קמינר
אידה בראון מנכ"לית סורמום לפונדקאות בישראל ובחו"ל אמרה: "המצב באוקראינה מכריח אותנו להתמודד עם איום נוסף, שונה וכחברה אשר שמה לה למטרה לסייע לאנשים להגשים וללוות את הזוגות ואת האמהות הפונדקאיות, עלינו לעשות הכל על מנת להבטיח את שלומה של האם ושל העובר".
חבר הכנסת אלי דלל ממשיך לחזק את הקשרים מעבר לים. השבוע נפגש עם נשיא טאיוואן ושוחח עמו על שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, ההיי־טק והשבבים, החקלאות, התיירות וגם התפלת המים בהמשך הגיע לביקור בחברה לייצור שבבים, ולא שכח לתעד את הרגעים. שנה טובה.
הרמת כוסית לעובדי רגעים - העמותה לחינוך בלתי פורמלי, התקיימה בנוכחות סגן ראש העיר הרב אורן גבגי, הרב משה לחובר, מנכ״ל העמותה משה קייזלר, המשנה לראש העיר ליאורה לוי, נטלי שטיין ודורון גלאם. חג שמח ושנה טובה.
בועז כספי משתף: ״אני מקבל אות מצטיין ראש העיר, הגיעו חברים רבים. ריגש אותי במיוחד יו"ר סיעת העבודה וסגן יו"ר ההסתדרות פיני קבלו, שהגיע לאחר ניתוח קשה וחייב להישאר בבית, אבל עזב הכל, נהג מבית שאן כדי להיות בטקס שלי. באמת, למרות שאנחנו בפוליטיקה, מתברר שיש בינינו חברות אמת. תודה לך אוהב אותך".
בוריס צירולניק משתף: "אני חוזר לארץ אחרי מסע עבודה והרפתקאות בארה"ב וקנדה. במיניאפוליס, שיקגו, וושינגטון וטורונטו התרשמתי מניקיון מופתי ברחובות ומהנוכחות המתמדת של דגלי המדינה בכל מקום. שמתי לב גם לפער מעניין: בשכונות מבוססות, ספורט הוא דרך חיים ואילו בשכונות חלשות – מקדונלד'ס בכל פינה. חזרתי עם רעיונות וכוחות חדשים, ועם ההבנה כמה החיים אצלנו שונים וסוערים. למרות הג'ט לג אני מחייך ואומר - שבת שלום, בריאות וחדשות טובות לכולם".
