בפיגוע התופת שאירע בשנת 2002 איבדה חדרה תשעה מתושביה. השבוע התקיים טקס אזכרה לזכרם בבית העלמין הצבאי
19 שנים חלפו מאז פיגוע הדמים בצומת מגידו, אשר קטף את חייהם של 17 בני אדם, מהם תשעה תושבי העיר- שמונה חיילים ואזרח. בטקס האזכרה השנתי שהתקיים בבית העלמין הצבאי בחדרה בהשתתפות המשפחות השכולות, קרובים, חברים, חברים לנשק, מפקדים ומוקירי זכרם של החללים והנהלת העיר, אמר ראש העיר צביקה גנדלמן כי "בניה ובנותיה של העיר שנרצחו בפיגוע בידי טרוריסט שפל, איבדו את חייהם על מזבח מאבקנו לחיות במדינת ישראל וכמאמר ההמנון הלאומי 'התקוה', להיות עם חופשי בארצנו." ראש העיר הוסיף כי "עבור המשפחות שאיבדו את יקיריהן הזמן קפא ביום ההוא, באוטובוס בצומת מגידו, ועמו קפא החלל הענק שנפער בלב, ולמרות השנים נותר כשהיה."
טקס האזכרה בבית העלמין (צילום: דוברות העירייה)
ב-5 ביוני שנת 2002 התפוצצה מכונית תופת, שנשאה כמות גדולה של חומר נפץ, סמוך לאוטובוס אגד בקו 830 שחלף כמדי בוקר בצומת מגידו. 17 בני אדם נהרגו בפיגוע, 13 מהם חיילים. הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלמי קיבלה אחריות לפיגוע בהודעה ששודרה בתחנות הטלוויזיה הערביות.
בפיגוע זה איבדה חדרה תשעה מתושביה, האזרח ציון אגמון, בן 50, ושמונה חיילים: רב"ט לירון אביטן, סמ"ר אלירן בוסקילה, רב"ט דניס בלומין, סמ"ר צביקה גלברד, סמל ויאולטה חיזגייאב, סמ"ר גנדי יסקוב, רב"ט ולדימיר מוררי, סמל דותן רייזל. אבידה להורים, למשפחות, לחברים, לעיר חדרה ולמדינה כולה.
יש לציין כי חדרה הנציחה את זכר חללי הפיגוע באנדרטה שהוצבה בכניסה המזרחית לעיר. האנדרטה המוצבת על כיכר שזכתה לשם "כיכר התשעה" לזכר תשעה תושבי חדרה שנהרגו בפיגוע, היא פרי עיצובו של האמן החדרתי אנטון בידרמן.
חבר הכנסת אלי דלל ממשיך לחזק את הקשרים מעבר לים. השבוע נפגש עם נשיא טאיוואן ושוחח עמו על שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, ההיי־טק והשבבים, החקלאות, התיירות וגם התפלת המים בהמשך הגיע לביקור בחברה לייצור שבבים, ולא שכח לתעד את הרגעים. שנה טובה.
הרמת כוסית לעובדי רגעים - העמותה לחינוך בלתי פורמלי, התקיימה בנוכחות סגן ראש העיר הרב אורן גבגי, הרב משה לחובר, מנכ״ל העמותה משה קייזלר, המשנה לראש העיר ליאורה לוי, נטלי שטיין ודורון גלאם. חג שמח ושנה טובה.
בועז כספי משתף: ״אני מקבל אות מצטיין ראש העיר, הגיעו חברים רבים. ריגש אותי במיוחד יו"ר סיעת העבודה וסגן יו"ר ההסתדרות פיני קבלו, שהגיע לאחר ניתוח קשה וחייב להישאר בבית, אבל עזב הכל, נהג מבית שאן כדי להיות בטקס שלי. באמת, למרות שאנחנו בפוליטיקה, מתברר שיש בינינו חברות אמת. תודה לך אוהב אותך".
בוריס צירולניק משתף: "אני חוזר לארץ אחרי מסע עבודה והרפתקאות בארה"ב וקנדה. במיניאפוליס, שיקגו, וושינגטון וטורונטו התרשמתי מניקיון מופתי ברחובות ומהנוכחות המתמדת של דגלי המדינה בכל מקום. שמתי לב גם לפער מעניין: בשכונות מבוססות, ספורט הוא דרך חיים ואילו בשכונות חלשות – מקדונלד'ס בכל פינה. חזרתי עם רעיונות וכוחות חדשים, ועם ההבנה כמה החיים אצלנו שונים וסוערים. למרות הג'ט לג אני מחייך ואומר - שבת שלום, בריאות וחדשות טובות לכולם".
