צוות הפגייה בלניאדו מצדיע לאמהות המסורות שיושבות 24/7 ליד ילדיהן ומניקות! יפית בן שלומי, תושבת גבעת אולגה, הצמודה כבר שבעה שבועות לבתה קיבלה את גופיית התינוק עם הכיתוב I LOVE חלב אם במסגרת עידוד ההנקה. יסמין פרץ, האחות האחראית ביחידה בפגיה של המרכז הרפואי הלל יפה מביאה לאמהות כמה טיפים בנושא ההנקה
פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה- 37 להריון הנקה של פג הינה אתגר גדול מידי אולם יסמין פרץ, האחות האחראית בפגיה של המרכז הרפואי הלל יפה, חושבת שהכול תלוי בתמיכה נכונה כבר מיום הלידה. לקראת שבוע עידוד ההנקה הבינלאומי החל השבוע קבלו כמה טיפים חשובים להנקת הפג. עשירית מהתינוקות הנולדים בישראל, נולדים טרם זמנם ומוגדרים כפגים, דהיינו תינוק שנולד לפני השבוע ה- 37 ונדרש לשהות זמן מסוים ביחידת הפגיה לאחר היוולדו.
יפית בן שלומי ליד בתה בפגייה בלניאדו (צילום: דוברות בית החולים)
"ישנן הרבה סוגיות שקשורות לטיפול בפג", מציינת יסמין פרץ, האחות האחראית ביחידה בפגיה של המרכז הרפואי הלל יפה, "אבל סוגיה חשובה ומרכזית היא הזנת הפג – נושא שמהרגע שמתחיל הטיפול בו הופך להיות רב משקל בהישרדותו, התפתחותו ובגדילתו התקינה".
רבות כבר דובר על חלב אם ויתרונותיו. כמעט ואין עוררין על כך, שמדובר בתזונה חיונית, מועדפת, שגם בעידן ששלנו, בו קיימות תרכובות מזון לתינוק, שהינן מספיק טובות להזנת תינוק, הנבצר ממנו לקבל חלב אם, הרי שהנקה עדיין טומנת בחובה "קסמים" שלא ניתן לסנתז. הן ארגון הבריאות העולמי והן האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים, כמו גם משרד הבריאות בישראל, מצהירים בבירור שתינוקות צריכים לקבל חלב אם. בהקשר לפג, הרי ברור שמדובר בתינוק פגיע עוד יותר מ"תינוק רגיל", מה שהופך את חלב האם לבעל תועלת מרובה מהרגיל בנושאים כגון הפחתת זיהומים של דרכי הנשימה ודרכי העיכול, התפתחות המערכת החיסונית, הפחת דלקות מעי המאפיינות פגים, התפתחות רקמת המוח ועוד.
יסמין פרץ - אחות אחראית יחידת פגייה בהלל יפה (צילום: דוברות בית החולים)
יתרונות ברורים, קשיים מובנים – האם באמת אפשר להניק פג?
התשובה החד משמעית לשאלה הזאת – היא כן. זה אפשרי, זאת למרות שידוע כי אימהות לפגים, בעיקר לפגים קטנים במיוחד, חוות אתגרים גופניים ונפשיים המשפיעים על שיעור זאת מכמה סיבות: חוסר בשלות של רקמת השד (שהרי ההיריון לא הסתיים במועד), סטרס, תחלואה שנובעת מהלידה הבהולה/ניתוח קיסרי, השהות הממושכת בבית חולים, הצורך בשאיבת חלב (פעולה שרבות אינן ששות אליה), קושי להתחייבות ללוח זמנים קפדני הנדרש לשאיבה ולהנקה ועוד.
אז למה בכל זאת להניק ואיך עושים את זה? – כמה כללי אצבע בסיסיים
1. חשוב להבין שהזנת הפג בחלב אם הינה הדרגתית ומהווה "מסע מאתגר", זאת בשל חוסר הבשלות של מערכת העיכול. ככל שהפג צעיר/קטן יותר ההתקדמות חייבת להיות איטית יותר. ההתחלה תמיד תהיה עם זונדה, אחר כך בקבוק ובהמשך, ובהדרגה- הנקה חלקית ואז מלאה.
2. ככל שהיכולת של הפג לינוק, לבלוע ולנשום תתפתח, כך גם היכולת לקיומה של הנקה. לשם כך יש להבטיח כי במהלך כל תקופת האשפוז של הפג, מהלידה ועד להבשלה המיוחלת של יכולות האכילה שלו, יישמר ייצור החלב.
3. חשוב כי האם תבצע שאיבה יומיומית, מספר פעמים ביום (בדומה להנקה). כ- 8 עד 10 פעמים ביום.
4. שימת דגש על מגע עור בעור – "שיטת הקנגורו" – שיטה זו, מסייעת לאם בייצור חלב והוכחה כמסייעת התפתחותית ורגשית לפג. בשיטה זו יכולה האם ליצור חיבור פיזי לתינוק (שמרבית היום נמצא בעריסה או באינקובטור), לתרגל זוויות הנקה, ולעיתים אף להתחיל הנקה באמצעות עזרים כגון פיטמת סיליקון (לפגים קשה לעיתים לתפוס את השד בשל חוסר הבשלות).
5. סיוע של הצוות בפגיה, ובעיקר של יועצות הנקה מוסמכות- יכול להוות את ההבדל בין להניק לבן לא להניק. לא לפחד לבקש סיוע והכוונה.
6. רצוי להבין שגוף האם מגיב לתינוק ו"קורא" את צרכיו באופן כזה שהתפתחות הילד והרכב החלב חופפים זה לזה.
7. ברגע שהתינוק מתחזק, מתחזקות אצלו מערכות הנשימה, הבליעה והמציצה והוא יכול להתחיל לינוק עצמאית. ניתן לשמר אינסטינקטים אלו על ידי ניסיון להניק אותו באופן טבעי מעת לעת. בעדינות, ולא במקום ההאכלה באמצעי אחר, זאת עד שיתחזק ויוכל לעשות זאת בעצמו.
8. לא לוותר – הנקה היא מיומנות נרכשת. בשחרור מהפגייה לא תמיד תצליח האם להניק באופן מלא, ולכן ניתן עדיין להשתמש בחלב שאוב בבקבוקים לסירוגן עם הנקה. ככל שהתינוק יתחזק כך גם תתאפשר הנקה מלאה.
אנו ביחידה עושים ככל הניתן בכדי לתת לאם כלים רבים ככל הניתן בכדי שתוכל לעבור להנקה מלאה ברגע שתינוקה יתחזק דיו. אנו מציעים סיוע לאם בנידון, גם לאחר שהשתחררה לביתה. במילים אחרות, ולסיכום – להנקה יתרון ברור, בתינוק רגיל וכל שכן לתינוק פג, הזקוק להרבה חיזוקים בכדי לגדול והתפתחת באופן תקין. מכאן שעידוד הנקה ביחידת הפגייה, הוא משימה שאנו רואים בה חשיבות עליונה.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
בתיאטרון הקאמרי התקיימה הפרמיירה להצגה "אגממנון", הצגה מצמררת על שליט של מדינה במלחמה, עם שבויים, שנדרש לשלם מחיר אישי תמורת השבתם. בהצגה משחקים דרור קרן, ישי גולן, מיכל עוזיאל, יונתן הורנצ'יק, רות אסרסאי, ירדן ניקהמפה וגל מיזרב. בין מי שהגיעו לפרימיירה החגיגית: עמוס תמם, יניב סוויסה, יניב ביטון, קרן מור, אמיר בנאי, יבגניה דודינה, ששון גבאי ועוד רבים וטובים. פרגנו להם!
האמן יוסי לובלסקי פותח את תערוכת היחיד "לא הכל ורוד", המתבוננת במערכת היחסים שבין אב לבנו ובין אדם להוריו, דרך תהליך יצירה שנמשך 18 שנה. התערוכה, שאצרה אילנה כרמלי לנר, תיפתח ביום חמישי, 8.10.2026, בשעה 19:00 בבית האמנים בתל אביב, רחוב אלחריזי 9, ותינעל ב־31.10.2026. לובלסקי נפרד מהצבעוניות החמה המזוהה עמו וצולל אל פלטה מאופקת של כחולים, שבה הים הופך למרחב של זיכרון, אובדן, חמלה ופיוס. לצד ציורי השמן הגדולים יוצגו גם רישומי הכנה בפחם, החושפים את קווי המחשבה והרגש שקדמו ליצירות. במרכז התערוכה עומד השינוי שעבר האמן לאחר מות הוריו, מאב המתבונן בבנו לילד יתום המחפש את הוריו. לפרטים נוספים חפשו באתר של יוסי לובלסקי.
נתניה: אירוע חגיגי נערך על ידי בכירי רשת טיב טעם המסכמת בימים אלה מהלך גיוס תרומות רחב ובמסגרתו נאספו כ-102,000 ₪, כתרומה לעמותת ידידי המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. לאירוע הגיעו בכירי עמותת ידידי לוינשטיין, בסניף הדגל באזור התעשייה פולג בנתניה. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, הוא מרכז השיקום הגדול בישראל ואחד המובילים בעולם. בלוינשטיין מטופלים פצועי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות טרור, תאונות דרכים, תאונות עבודה, אירועים מוחיים, פגיעות חוט שדרה, קטיעות וגפיים, פגיעות ראש ומחלות מורכבות. מגיעים אליו מטופלים הזקוקים לתהליך שיקומי מקיף, במטרה לשוב לחיים עצמאיים ולתפקוד.
