משומר לוי שכולם מכנים אותו משו כותב בעיקר על אהבה ולמעשה הוא כותב את החיים עצמם כפי שהוא חווה אותם במהלך היום שלו
משומר לוי שכולם מכנים אותו משו, נולד באבן יהודה, למד בבית הספר 'שבזי' בישוב ולאחר מכן בתיכון 'הימלפרב' בירושלים ובמקווה ישראל. לאחר השירות הצבאי עבד באילת ולאחר מכן טס לטיול באירופה. בהולנד הוא פגש בחורה בשם סנדרה והתאהב בה. כשחזר לארץ הם שמרו על קשר טלפוני והחליפו מכתבים. כעבור זמן הגיעה סנדרה לביקור בארץ והזוגיות פרחה. לאחר שהתחתנו הם עברו לגור בהולנד למשך 10 שנים ושם נולדו ילדיהם. הגעגועים לארץ השיבו אותם לחיות בישראל. הם פתחו עסק והזוגיות פורחת עד היום.
משו החל לכתוב שירים כבר כשהיה חייל. הוא היה נוהג לכתוב בברים על מפיות נייר. לפעמים הוא כתב שירים יחד עם חברו הקרוב שלומי. גם כשהיה בהולנד כתב, אך עיקר הכתיבה התפתחה ופרחה כשחזר לארץ.
תן לי כף אחת של אושר
תן לי כף אחת של אושר
מדלי מלא בכעסים
תן לי להתעורר בבוקר
ולהביט אל כל הניסים
תן לי יד אחת שמלטפת
ומבט קסום של אוהבים
תן לי רגע של שקט
למלא בלב געגועים
תן לי רק מכל הטוב תן מכל שיש לך
לחיות חיים ולאהוב ללכת בדרכך
תעצור בי את הזמן כדי להמשיך
לגלות את כל האור להאיר שלא יחשיך
תן לי רגע כדי לאהוב
להביט אל הטוב שבעולם
להתחבר אליו קרוב
כמו החוף אל גלי הים
משו כותב בעיקר על אהבה ולמעשה הוא כותב את החיים עצמם כפי שהוא חווה אותם במהלך היום שלו, את הריחות, הצבעים, המראות והמגע עם האנשים שהוא פוגש. וכפי שהוא מעיד "את כל מה שיש לחיים להציע".
ההשראה לכתיבת שיר מגיעה אליו מחייו ביום יום והאירועים המתרחשים בהם ולא מעט מסיפורי אהבה ומסיפורי חיים שמספרים לו נשים וגברים. יש והוא מתעורר בלילה מתוך שיר שנכתב בחלום. משו מעיד שאין לו שום שליטה על השיר הנכתב. השיר בא אליו והמילים נכתבות מעצמן. השירים של משו נכתבים בלשון זכר ובלשון נקבה, תופעה מאד מעניינת.
משו פרסם עד כה שבעה ספרי שירה: 'ברושירים', 'שדות של מילים', 'מילים כתובות בחול', 'ספר לי', 'הגשר אלייך' 'אחרי השקיעה' והאחרות 'זמן אחר לאהבה'.
הוא מעיד על עצמו שהשירה היא תכלית חייו ואף יותר מזזה היא ההוויה שלו, שהיא הדרגה הגבוהה ביותר. הכתיבה לא משה ממנו, יום ולילה. עבורו הכתיבה היא מתנת אל, דבר שהוא מעבר למציאות החיים, דבר שקשה לתפוס אותו בחשיבה רגילה. שיריו כותבים את עצמם והוא רק הכלי שמתווך אותם לעולם.
מאז שהלכתה
מאז שהלכתה
אין בי שקט
את הכל כאן השארתה
ושכחתה לנעול את הדלת
בלילות זה בא
כשאין בי שקט
מבקשת שוב את האהבה
שתגיד שהכל היה שקר
לפעמים רוצה לעצום עיניים
לשכוח את כל המציאות
להרגיש אותך אוחז בי ידיים
מי חלם שכך לפתע תמות
שאשאר להמשיך את החיים
וזה כל כך קשה בלעדיך
שאין בי יותר לילות או ימים
מבטיחה להמשיך בדרכיך
מאז שהלכתה
אני אחרת
לפעמים דומעת בשקט
לפעמים בלעדיך מחייכת
הקוראים של משו באים מאתרי הרשת, פייסבוק ואי0סטגרם וכמובן מרוכשי הספרים שלו. שיריו נקראים מידי יום בתוכנית, 'אהבה פלוס עם ג'ני בלום'. ברדיום 100 FM שם שיריו נחשפים למאזינים רבים.
משו גם מוצא זמן להתנדב בקבוצת 'הולכים בעיניים עצומות לרווחה'. שם הוא מלווה עיוורים לאורך הטיילת. בנוסף הוא מתנדב, בסיוע לילדים וקשישים. הוא היה חבר בצוות הטלוויזיה הקהילתית ,שם היה שותף ליצירת סרטים קצרים על מנהגי יהדות תימן.
