 |
קים פילבי – המרגל האולטימטיבי
|
| כיצד היינו מגיבים אם יום אחד הייתה מתפרסמת ידיעה, שסגן ראש "המוסד" וכמה מראשי האגפים מרגלים למען אירן, ולא מהיום אלא מזה שנות דור ? לנו זה לא קרה, אבל לבריטניה הגדולה קרה גם קרה. הסודות החשובים ביותר של העולם המערבי משנות השלושים ועד שנות השישים היו כספר פתוח עבור ברית המועצות. כמובן אין שום ביטחון שהמצב היום שונה. אפשר רק לקוות ש-MI5 ו MI6-הבריטיים (המקבילים לשב"כ ול"המוסד" שלנו) יעילים יותר היום מאשר אז. |
הרולד אדריאן ראסל פילבי, "קים" בפי חבריו, נולד ב-1912 בהודו למשפחה אנגלית מהמעמד הגבוה. אביו היה שופט, מזרחן וחוקר תרבויות ידוע. חייו של הצעיר יכלו להתנהל על מי מנוחות. לימודים בבתי ספר פרטיים לעשירים ומיוחסים בלבד, חברות במועדונים יוקרתיים, קריירה מובטחת וטיפוס בסולם הדרגות של המימסד, כל זאת ללא קושי. פילבי, וקבוצה לא קטנה מבני דורו, ויתרו על כל אלה ובחרו בחיים כפולים, מלאי סכנות ומתח, כל זאת מתוך אידיאולוגיה. הצעירים האלה האמינו כי הקומוניזם הוא שיציל את האנושות מדיכוי ועוול.
פילבי גויס לפעילות ריגול עבור ברית המועצות ב-1933 בימי לימודיו באוניברסיטת קיימברידג'. גיבורנו לא היה לבד. המוסד היוקרתי הזה הוציא מתוכו אוהדי קומוניזם רבים. אדוניו במוסקבה הנחו אותו לבחור בקריירה של איש מודיעין. מספר דוגמאות לתרומתו של החבר קים ל"מדינת הפועלים", לאחר התבססותו ב-6MI.
בקיץ 1944 התייצב פקיד בכיר במודיעין הסובייטי בשם קונסטאנטין וולקוב בקונסוליה בריטית באיסטנבול (טורקיה לא השתתפה ברובה של מלחמת העולם השנייה. בשלב מאוחר היא הצטרפה לבעלות הברית נגד גרמניה), וביקש מקלט מדיני, תמורתו הציע "נדוניה" שלא תאמן: רשימה של 314 סוכנים סובייטים הפועלים בטורקיה, 250 סוכנים בבריטניה... וזאת רק רשימה חלקית. היה שם דבר נוסף מדהים: זהותו של מרגל הממלא תפקיד של ראש מדור בשירות הריגול הנגדי של בריטניה. הכוונה, ללא ספק, לפילבי. העריק אמר כי כל החומר יימסר אחרי שהוא ואישתו יגיעו למקום מבטחים במערב. ראש המודיעין הטיל את המשימה להבריח את וולקוב מטורקיה לבריטניה על לא אחר מאשר קים פילבי. מובן שהרוסי המסכן נעלם מעל פני האדמה במהירות הבזק. ב-MI6 לא התעורר חשד שלקים יש חלק בכך.
קים פילבי היה אדם בעל אישיות כובשת. כולם היו ידידיו, כולם בטחו בו, כולם למדו ממנו. איש ביון אינו יכול להתייעץ עם ידידיו על בעיותיו בעבודה. אפילו לאישתו אסור לדעת ממה מתפרנס הבעל. מותר לו לדבר על עבודתו עם אנשי ביון אחרים בלבד. קים החביב, המבין והתומך, היה מאזין לצרותיהם של הקולגות, וכמובן, מעביר הכל למפעיליו במוסקבה.
בסוף שנות הארבעים התעורר הצורך במינויו של ראש הסניף של 6MI בארה"ב שבתוקף תפקידו ישמש גם כמתאם המבצעים עם ה-CIA. מובן שזהו תפקיד בעל החשיבות עליונה ורמת סודיות קיצונית. הרי אותו האיש יהיה חשוף לסודות של שתי המעצמות. נוסף לכך מכאן הדרך מובילה היישר אל כורסת ראש שירותי הביון של בריטניה הגדולה. עכשיו ננסה לנחש מי קיבל את הג'וב הזה ? נכון, הזוכה המאושר הוא קים פילבי, מרגל סובייטי מזה שנים ארוכות.
איש לא ניסה לברר בצורה רצינית מדוע נכשלו כל הפעולות האנטי-קומוניסטיות שהמערב ניסה לבצע ברחבי העולם. לדוגמא מבצע בשם "יקר ערך", 1948. עשרות לוחמי חופש גולים שהוחדרו לאלבניה אחרי מלחמת העולם השנייה כדי להפיל את המשטר הקומוניסטי הרודני, חוסלו מיד עם בואם. ריינהרד גהלן, איש המודיעין הנאצי לשעבר, עכשיו עובד מסור של ה-CIA (המערב לא היה בררן בבחירת סוכניו) הקים רשת ריגול בתוך ברית המועצות. אחדים מסוכני הביון של גהלן נמנו על ידידיו של קים והרבו לשאול את דעתו בנושא. התוצאה: ריסוק הרשת, אובדן סוכנים במרתפי לוביאנקה (מיקום המשטרה החשאית במוסקבה) וביזבוז עצום של משאבים. CIA ו-6MI התאמצו לבלום את הקומוניזם ביוון, בטורקיה, באירן, במדינות הבלטיות, בגואטמלה, בקובה, כל אלה, ועוד רבים אחרים - הכל היה ידוע מראש ל- KGB מפילבי וסוכנים אחרים.
ב-1950 התגלו מרגלים בין המדענים האמריקאים שעבדו על פיתוח פצצת אטום (חלקם מאחינו בני ישראל). CIA פיצח את הצופן הסובייטי וכך גילה את שמות המדענים הבוגדים. פילבי הזהיר את אנשי רשת הריגול ורובם הצליחו להימלט לרוסיה. בין אלה שלא הצליחו היה הזוג ג'וליוס ואת'הל רוזנברג אשר ב-1953 הוצאו להורג בכיסא חשמלי.
באותה שנה, 1950, בשמי התכלת של קים הופיע ענן שחור. מפצחי הצפנים האמריקאים הבינו מתוך תשדורת סובייטית שיורטה, שישנו מרגל "חשוב ביותר", חפרפרת, בשגרירות בריטניה בוושינגטון. נפתחה חקירה, אך זהותו לא נחשפה, למרות שהיה ברור כי החומר שהועבר לרוסיה הוא מהמעלה הראשונה. הדבר נודע לפילבי. הוא הבין מיד כי הכוונה אליו. בקשתו לסייר במרכז הפיענוח, מקום סופר-סודי, נענתה בחיוב. קים בדק שם האם כיסויו בסכנה. היה מקום לדאגה, אך הדרך לחשיפתו הייתה עוד ארוכה. נוסף לכך אין ספק שביקור במקום כזה תרם רבות למפעיליו במוסקבה.
גאי ברג'ס היה עובד בכיר במשרד החוץ. הוא גויס על ידי המודיעין הסובייטי בזמן לימודיו בקיימברידג'. אדם אינטליגנטי, אבל אלכוהוליסט, מסתבך סידרתי בקטטות בפאבים מפוקפקים, עצלן, פטפטן, ממש דמות של עובד מדינה למופת. הוא לא נזרק מהשירות, מוצאו מהעילית החברתית הגן עליו. חברו הקרוב, דונלד מקלין, בנו של שר בממשלה לשעבר, הפך למרגל סובייטי כמו ברג'ס ופילבי, באוניברסיטה היוקרתית. לחבורה הזאת יש להוסיף את אנטוני בלאנט, היסטוריון מזהיר של אומנות. יחד עם אדם נוסף, שזהותו לא ברורה עד היום, הם זכו לכינוי "החמישייה של קיימברידג'" אחרי שנחשפו.
לפילבי צצה עוד בעיה. ה-CIA גילה רמזים שעלולים היו להוביל לגאי ברג'ס. הידידות הקרובה בינו לבין פילבי הייתה ידועה לכל. קים החבר הזהיר את גאי מפני סכנת המעצר. ברג'ס צירף אליו את בלאנט, וב-1951 שניהם נמלטו למוסקבה. פרצה שערורייה, מי איפשר לשני המרגלים לברוח ? סוף-סוף נפל האסימון לאנשי המודיעין והחשד הופנה כלפי "האיש העומד מעל לכל חשד". בין אלה היה, למשל, אדגר הובר, ראש ה-FBI , שהיה משוכנע שפילבי מרגל. אבל לפילבי היו ידידים משני צדי האוקיאנוס האטלנטי, ול-5MI, שמתוקף תפקידו חקר את הפרשה, לא היו הוכחות משפטיות לבגידה. בין מגיניו היה הרולד מקמילן, שר החוץ של בריטניה בעתיד וחבר פרלמנט בהווה, שאמר "אין סיבה" לחשוד בפילבי. ידיד נוסף היה ג'מס אנגלטון, ראש המודיעין הנגדי של ה-CIA. 6MI התייצב בצורה חד משמעית לצידו של פילבי. מנגד 5MI הביע דעה הפוכה.
אויביו של פילבי גברו על תומכיו, הלחץ לפיטוריו עשה את שלו והאיש מצא את עצמו מובטל, אך לא בכלא. הדבר לא קטע את קשריו החבריים עם אנשי מודיעין.
ב-1956 קים פילבי כינס בביתו חבורה גדולה ומכובדת של עיתונאים מכל העולם. בנאום מזהיר (ושיקרי) הוא שכנע אותם בחפותו ובעוול שנגרם לו. מאמרים המשבחים אותו ומהללים את הפטריוטיזם שלו פורסמו בעיתונים המובילים. לאור האווירה החיובית שנוצרה עתה, באו לידי ביטוי ה"אולד בוייז". מנגנון משומן של שמור לי ואשמור לך, של החברה הגבוהה בבריטניה. לחישה כאן, קריצה שם, מספר טלפונים, פגישה על כוס יין משובך במועדון לבני אצולה... עשו את שלהם. פילבי מתחיל לעבוד כעיתונאי בביירות, לבנון, ויחד עם זאת הוא חזר להיות מועסק ב-6MI כסוכן אוסף מידע, אך לא כקצין מפעיל. יש לשער שעצם היותו של ראש המודיעין הבריטי בלבנון חבר לספסל הלימודים של גיבורנו, לא הזיק לו. העבודה סחפה את האיש. המזרח התיכון של אמצע שנות החמישים עבר תהפוכות ומשברים בקצב מסחרר. זרם המידע ל-KGB התחדש, גם אם לא כבעבר. מנהל התחנה של 6MI עזב ובמקומו בא ידיד קרוב מאד של משפחת פילבי מזה שנים רבות, איש שנלחם למען חברו המושמץ, אדם בשם ניקולאס אליוט. הקשר החם בין שתי המשפחות, שהתגוררו באותו בנין בביירות, הביא למוסקבה תועלת רבה.
לחבורת הסוכנים בביירות הצטרף אדם חדש: ג'ורג' בלייק. הוא היה בעל עבר עשיר בביון, גייס סוכנים בארצות קומוניסטיות, הפך סוכנים סובייטים לסוכנים כפולים, וכו'. אבל, כמה לא מפתיע, האיש עבד למען ה-KGB והסגיר עשרות סוכנים למרתפי העינויים הרוסיים. בעבר הוא פעל בברלין ומוסקבה קיבלה ממנו ידיעות יקרות מפז בימי משבר ברלין, באמצע שנות החמישים, כאשר מלחמה אטומית בין המזרח למערב לא הייתה בגדר פנטזיה בלבד. עריק פולני שנמלט למערב הסגיר את בלייק. האיש התבקש להגיע מביירות ללונדון בנימוק כלשהו, שם הוא נעצר, נשפט ונידון ל-42 שנות מאסר. פילבי הוכה בהלם. הוא ריגל זמן רב יותר מבלייק, היה בדרג גבוה בהרבה ממנו, דמם של סוכנים מוסגרים לקומוניסטים, שעל ידיו, היה רב פי כמה מזה של בלייק. הוא כמעט נשבר מאימה ופחד. הדבר בא לידי ביטוי בכמויות אדירות של אלכוהול. האיש שתה כל חייו, אבל עכשיו הדבר עבר כל גבול.
לכל דבר יש סוף. גם המרגל האולטימטיבי, קים פילבי, סיים את הקריירה אחרי כמעט 30 שנות ריגול. יותר מדי רמזים הצטברו נגדו. אשת חברה גבוהה נזכרה פתאום שפילבי ניסה לשכנע אותה לעבוד למען הרוסים עוד בשנת 1935, רמזים שהביאו סוכנים סובייטיים שנמלטו למערב, עוד רמזים מפיהם של עריקים ממדינות מזרח אירופאיות, תשדורות סובייטיות מפוענחות, פרשת בריחתם של ברג'ס ובלאנט עלתה שוב, ועוד. ב-1963 המודיעין הבריטי החליט להביא את פילבי מביירות ללונדון לחקירה יסודית. המשימה הוטלה על ידידו הקרוב ומפקדו – ניקולאס אליוט. אליוט פעל בצורה שלומיאלית והחבר קים עלה על אונייה סובייטית בנמל ביירות, שהביאה אותו לחוף מבטחים במוסקבה. קשה להאמין שסוכן ותיק ומנוסה, כמו אליוט יכשל כך. נכונה, כנראה, הטענה שאיפשרו לפילבי להימלט כדי למנוע משפט שהיה מציג לעולם את עליבותו של המודיעין הבריטי. מעניין מה הרגיש אליוט כאשר הבין שבמהלך הקריירה הארוכה שלו שלח לעינויים ומוות אלפי בני אדם טובים ואמיצים, בכך שהתייעץ עם פילבי על מבצעים אותם אירגן.
קים פילבי התקבל במוסקבה בזרועות פתוחות. הוא שוכן בדירת פאר (במונחים סובייטיים), הובטחה לו פנסיה לכל ימי חייו ודאגה לילדיו באנגליה, אפילו חלק מהרהיטים מדירתו בביירות הובאו אליו.
פילבי מת ב- 1988 ונקבר כגיבור ברית המועצות בטקס צבאי מלא. בשנותיו האחרונות הוא שוטט ברחובות מוסקבה כאשר הוא אומר לכל אדם שהסכים להקשיב לו: "זה הדבר שלמענו נלחמתי עשרות שנים ? איזו אכזבה !".
|
|
|
