בפסק דין חלוט שנקבע לאחרונה בבית משפט השלום באשדוד נקבע כי: "עקרון השוויון מחייב כל גוף ציבורי במדינה. הוא מחייב, קודם כל, את המדינה עצמה. עקרון השוויון חל על כל התחומים בהם פועלת המדינה. הוא חל, בראש ובראשונה, על הקצאת משאבים של המדינה. המשאבים של המדינה, אם קרקע ואם כסף, וכן גם משאבים אחרים, שייכים לכל האזרחים, וכל האזרחים זכאים ליהנות מהם על פי עקרון השוויון, ללא הפליה מחמת דת, גזע, מין או שיקול פסול אחר." כך קבע בית המשפט השלום באשדוד בתביעה שהגיש המקומון "השבוע באשדוד" כנגד עיריית אשדוד והחברה העירונית שלה, המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד בע"מ.

העתירה לבית המשפט הוגשה לאחר שהחברה העירונית בחרה במשך תקופה ארוכה, שלא לפרסם במקומון "השבוע באשדוד" משיקולים "זרים". לעומת זאת החברה העירונית פרסמה במקומונים אחרים בעיר בסכומים נכבדים.

חברת השבוע אשדוד בע"מ, המוציאה לאור עיתון מקומי שבועי הנושא את השם "השבוע באשדוד", הגישה תביעה זו ובה נטען, כי על אף שהמקומון מופץ ברחבי העיר אשדוד מזה למעלה מ - 40 שנה בתפוצה נרחבת, הרי שחברת המשכן לאומניות הבמה הפיס אשדוד בע"מ, נמנעת מלפרסם במקומון אירועים המתנהלים במשכן, וזאת ממניעים פסולים ותוך הפרת עיקרון השוויון.

בית המשפט קבע כי החברה העירונית בהיותה חברה עירונית, הניזונה מכספי ציבור ונועדה לשרת את כלל הציבור, חייבת לנהוג בהגינות, בשיוויון, וללא משוא פנים ושרירות, גם אם לא חלה עליה חובת מכרז.

בית המשפט דחה את טענת החברה העירונית כי המשכן לא ביצע פרסומים, במקומון של התובעת, בגלל שאין כל אפקטיביות בפרסום במקומון זה, שכן המשכן בחר לפרסם במקומונים אחרים, שבהם האפקטיביות של הפרסום היא גבוהה יותר, ומדיניות הפרסום צריכה להיות זו שתיטיב עם ציבור הצרכנים של אירועי התרבות במשכן.

בית המשפט קבע כי : "דין הטענה להידחות, היות והמשכן לא ביצע בדיקות אובייקטיביות, ולמצער לא הביא כל ראייה ביחס לבדיקות שבוצעו, בכל הקשור לאפקטיביות של פרסום באמצעי המדיה השונים, ובפרט במקומונים השונים".

עוד קבע בית המשפט כי: " המשכן בהחלטתו בכל הקשור בחלוקת תקציב הפרסום, חייב היה לשקול שיקולים ענייניים, בהתבסס על תשתית עובדתית מתאימה, ותוך חובה לשמור על שיוויון. בכל אלה הפר המשכן את חובותיו".

לסיכום קבע בית המשפט: "הנתבעת 1 (המשכן) תחדול לאלתר מלהפלות לרעה את התובעת בכל הקשור ברכישת מודעות.

הנתבעת 1 (המשכן) תבסס לאלתר את מדיניות הפרסום שלה במקומון של התובעת ובמקומונים של הנתבעות 2 – 4, על בסיס קריטריונים ענייניים ושיוויוניים. עד לאיסוף הנתונים הדרושים לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין זה, תשקול הנתבעת 1 חלוקת תקציב הפרסום במקומונים על בסיס נתוני ההדפסה של המקומונים".

בית המשפט גם חייב את החברה העירונית לשלם הוצאות שכר טרחת עורך דין על סך של 20,000 שקלים.

מהעירייה לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.