בעקבות הבטחותיו של ראש העיר, צביקה גנדלמן, לבני העדה האתיופית, הוגש למועצת העיר תב"ר בגובה 250 אלף שקלים לשם הקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה. התב"ר אושר ברוב קולות, במעמד נציגי הקהילה האתיופית בחדרה.
התקדמות לתהליך הקמת תכנון מרכז מורשת ליהדות אתיופיה: כפי שהבטיח ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן לקהילה האתיופית בחדרה, אישרה מועצת העיר בישיבתה האחרונה תב"ר בסך 250 אלף שקלים לתכנון מרכז המורשת ליהדות אתיופיה.
התב"ר אושר ברוב קולות במועצת העיר , והוא מהווה את השלב הראשון בדרך למרכז המורשת הייחודי, שעומד להיבנות על קרקע עירונית באזור התעשייה.
בתום התכנון צפוי שלב נוסף שיכלול את הרחבת התב"ר בהתאם לעלותו הכוללת של ביצוע הפרויקט, בהתאם לתכנון המפורט.
מרכז המורשת ייבנה על הקרקע שהובטחה לקהילה לפני מספר שנים, הממוקמת במתחם המוסדי באזור התעשייה סמוך לארגונים מוסדיים, ביניהם מע"ש ואיגוד ערים לאיכות הסביבה.
המבנה יכלול אולמות רב תכליתיים לתצוגה, תיעוד ולימוד המורשת, שטחי אכסון, משרדים ומחסנים, וכן מתחם חיצוני נרחב להתכנסויות ואירועים.
האישור התקציבי עורר שמחה בקרב נציגי הקהילה האתיופית שנכחו בישיבת המועצה והמתינו בהתרגשות להעלאתו להצבעת חברי המועצה.
מעיריית חדרה נמסר : "כזכור, הנהלת העיר הקודמת הקצתה לפני מספר שנים קרקע לעמותת פעילים למען יהודי אתיופיה להקמת מרכז מורשת. המשמעות הייתה שהקמת המרכז הוטלה על כתפי עמותת הפעילים, שהייתה אמורה לגייס את הכספים ולהקים את המבנה בתוך פרק זמן מוקצב אשר אם לא תעמוד בו תבוטל ההקצאה והקרקע תושב לרשות העירייה. אף על פי שמאז ההקצאה עברו מספר שנים לא הצליחה העמותה לגייס את הסכום הדרוש, והחלום להקים מרכז מורשת הלך והתפוגג ככל שחלף הזמן".
ראש העיר צביקה גנדלמן נחלץ לעזרת הקהילה האתיופית בחדרה, והודיע שהעירייה תקים על חשבונה את מרכז המורשת ולא בני הקהילה. "עיריית חדרה תקים מרכז מורשת לקהילה האתיופית על הקרקע שהוקצתה לה", הבטיח גנדלמן. "הקהילה לא הצליחה להשיג את התנאים הנדרשים למימוש ההקצאה, והעירייה תחלץ אותם מתוך הבוץ שהם נמצאים בו. אני שמח שמועצת העיר קיבלה ברוב קולות את ההחלטה להקים לקהילה האתיופית בית ומרכז מורשת בחדרה, ואף אישרה השבוע את התקציב לתכנונו".
מרכז מורשת יהדות אתיופיה. הדמיה צילום: דוברות העירייה
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
