|
ד"ר קליין יצרה קשר עם ד"ר בדר טריף, סגן קצין רפואה ראשי ומפקד המשלחת הרפואית, מפקד בית חולים השדה, גם הוא רופא ילדים בהכשרתו, ששימש בעבר סגן מנהל המרכז הרפואי הלל יפה- ומתוך כך הייתה ההיכרות.
"מתוך הקשר שנוצר עימו בזמן שעבדנו יחד ב"הלל יפה", הרשיתי לעצמי להיות מעט "חצופה" ולבקש להצטרף לבית החולים הצבאי ולסייע בטיפול בילדים", מספרת ד"ר עדי קליין. "לקח מספר ימים עד שקיבלתי אישור, בכל זאת, לא בדיוק אזור שרצוי להסתובב בו כרגע, אבל בזכות ד"ר בדר, ששמח על נכונותי, העניין התאפשר והצלחתי לעלות על טיסה לקטמנדו ומשם לאוהלי הסיוע, כמתנדבת".
ד"ר קליין טסה בשבוע שעבר והשבוע חזרה יחד עם המשלחת שסיימה את תפקידה בנפאל.
"השהות בנפאל כללה לינה באוהלים ומסדרי בוקר, והרבה מאוד אלמנטים צבאיים, שכבר שכחתי מהם", היא מספרת, "אבל בעיקר, מה שעשינו רוב היום היה טיפול במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) בילדים – פחות בכאלו שנפגעו כתוצאה מרעידות האדמה, אלא יותר תחלואה נלווית, שלא נמצא לה פתרון במסגרת שירותי הרפואה המקומית כגון: מחלות
שלשולים והתייבשות כתוצאה מתנאי היגיינה קשים וצורך במתן עירוי נוזלים, מחלות חום.
ביום האחרון לפני הטיסה, יצאה ד"ר קליין יחד עם רופאי ילדים נוספים מחוץ לעיר קטמנדו לשם טיפול בנפגעים רבים, ביניהם ילדים שאינם מצליחים להגיע לקבלת טיפול בעיר הבירה. המשלחת המצומצמת הקימה מרפאה ניידת בשוק המקומי, בגשם שוטף, וטיפלה בילדים שסבלו מכאבים בעקבות שברים וחבלות, זיהומים שהתפתחו בפצעים קיימים ועוד.
ד"ר קליין מתארת אוכלוסייה מקומית מסבירת פנים ואוהדת, שעיקר מחסורה הוא במקומות לינה, מפאת חוסר היכולת לחזור לגור בבתיהם הרעועים/או הבלתי קיימים. אי לכך,
המקומיים שמחו מאוד לקבל אוהלי שינה לאחר פינוי המשלחת חזרה לישראל.
"שמחתי מאוד שיכולתי להיות לעזר, גם אם רק לשבוע קצר", מסכמת ד"ר קליין את החוויה, "כרופאת ילדים, לראות ילדים במצוקה, זה תמיד קשה, כל שכן, שאת יודעת שהם לא
חוזרים לתנאי הבראה תקינים, כפי שהייתי מעדיפה ומאחלת. אני שמחה על ההתעקשות שלי לנסוע, ושמחה שיצא לי לקחת חלק במתן סיוע לאחר האסון הנורא שארע לעם הנפאלי".
|
