"על מנת לעצור את הדימום, שהיה ממוקם בחלקו האחורי של הלב, הפעולה הנדרשת הייתה להזיז את הלב ממקומו הטבעי, כדי להגיע לקרע", מספר ד"ר קסל. "כל הניסיונות להזיז את הלב לצורך הגעה לאזור הפגוע, לא צלחו מכיוון שהדבר גרם לירידות חדות בלחץ הדם והפרעות קצב קיצוניות, והדימום המשיך בלי הפסקה", הוא מתאר.
הפתרון היצירתי בו נקט ד"ר קסל היה שימוש במכשיר המיועד ליצירת חיבור בעת ניתוח מעיים – פתרון מאולתר שהוכח כפתרון שהציל את חייו של היית'ם. היכולת להפסיק את הדימום, אפשרה גם ביצוע פעולות ניתוחיות אחרות נוספות שנדרשו להצלת חייו. היית'ם שכב ביחידה לטיפול נמרץ כללי, כשמשפחתו לידו כל העת והוא זוכה לטיפול מסור רב מקצועי ורב מערכתי. בסך הכול עבר 4 ניתוחים, שהיו חיוניים לייצוב מצבו, חלקם כירורגיים וחלקם אורתופדים. במהלך כל הניתוחים קיבל מאסרי כמות גדולה של מנות דם המשתווה להחלפת מחזור הדם בגופו בכללותו בכמות של כ- 5 פעמים. לפני כשבוע עלו כל המאמצים הכבירים האלו בתמורה הטובה ביותר שיכלו הוריו ורופאיו לקוות לה – הוא פקח את עיניו, חזר להכרה מלאה, והועבר להמשך טיפול במחלקה הכירורגית ועתה מתחיל בפעולות שיקום.
"יום לאחר הניתוח לאיחוי הלב ביקשתי ממנהל מכון הלב שלנו לבדוק האם נדרש ניתוח לבבי נוסף" מתאר ד"ר קסל. "ביצענו בדיקת אקו לב שהראתה תפקוד לבבי תקין, והתייעצנו עם מנתח לב מבית חולים גדול במרכז- שני הרופאים קבעו שקיבוע הסיכות, שכאמור בוצע על ידי מכשיר שמיועד בכלל לניתוחי מעיים, "עשה את העבודה" מעל ומעבר, וכי אין צורך בשום פעולה נוספת. שניהם גם היו מופתעים ואמרו שמעולם לא נתקלו במצב שכזה".
כאמור, מדובר בפציעה נדירה ביותר וקטלנית ביותר. בספרות תוארו מקרים בודדים בלבד אשר שרדו את המצב הלבבי של מאסרי - חבלה קהה בלב, שמיקומה גורם לדימום מאסיבי, ירידה בלחץ הדם באופן קיצוני, הפרעות קצב שלא ניתן לטפל בהן באופן תרופתי, ושסופן בדרך כלל – מוות. "כמובן שהפתרון היה פתרון ברירת מחדל", מסכם ד"ר קסל, "אבל זה הציל את חייו וזה מה שחשוב".
|