הנה עובדה מעניינת על חמשת הבנקים המוכרים והגדולים במדינה: כולם נוסדו לפני הקמתה. כלומר, עוד לפני שהייתה לנו מדינה, היו לנו בנקים וכסף ישראלי שבעזרתו הקמנו את המדינה. עוד עובדה מעניינת: על פי נתוני בנק ישראל קיימים כיום כ-7.5 מיליון חשבונות בנק פעילים בישראל, ובמילים אחרות כשלושה חשבונות למשק בית אחד. כמובן שחלק מהחשבונות האלו הם עסקיים או חשבונות צעירים המוגבלים בפעולות שניתן לבצע בהם, ועם זאת הכסף שלנו מנוהל בחשבון אחד לפחות לאדם ולעתים גם בשלושה.

האופן שבו אתם מנהלים ומתנהלים בחשבון שלכם אומר עליכם המון, וגם על הדרך שבה הבנק מתנהל עמכם כלקוחות שלו. בעבר הלא רחוק לבנקים בישראל היה הרבה יותר כוח, כי על אף התחרות, יכולת התנועה של הלקוחות הייתה מוגבלת ומסורבלת. כיום, לאחר מהפכה של חקיקה ורגולציות רבות – הכוח עובר לידי הצרכנים, והתחרות קיבלה משמעות וערך חדש. כל אחד מאיתנו, שברשותו חשבון פעיל, מקבל מעין תעודת זהות בנקאית, שמגדירה אותו על פי נתונים כלכליים מסויימים, ויוצרת לו ערך, לטוב או לרע. כל מי שרוצה איך עוברים בנק – חייב להכיר את התעודה הזאת.

מהי תעודת זהות בנקאית?
מטרת תעודת הזהות הבנקאית היא אחת: לתת תמונה פיננסית מקיפה ומדויקת ככל הניתן על מצבנו בבנק. התעודה מתייחסת לכל חשבון בנק בנפרד, כך שאם ברשותנו מספר חשבונות – לכל אחת תהיה תעודה נפרדת, אך כשירצו לבחון את מצבנו הפיננסי, מאגרי המידע יציפו את כל החשבונות ולכן חשוב מאד להתנהל בכולם בצורה תקינה. המידע הנאסף בתעודת הזהות מופק בצורת דו"ח ובו נתונים על היתרות, הנכסים, הפיקדונות, ההלוואות, וגם מידע כללי על ממוצע ההכנסות, ההוצאות, השינויים והתמורות בחשבון שלנו. היתרון הראשי בדו"ח הזה הוא היכולת שלנו להסתכל על הנתונים ממעוף הציפור ולהתמקד בהיכן שצצות בעיות ולשפר ולייעל את ההתנהלות שלנו. במקרה של תעודת זהות בנקאית – אם הציונים שלנו טובים – זה מסתכם בהרבה יותר מגאווה וחזה נפוח. תעודת זהות בנקאית מרשימה תהפוך אותנו ללקוחות מחוזרים ומבוקשים יותר בבנקים מתחרים, שיתנו לנו הצעות מפתות במטרה שנעבור אליהם.

חינוך פיננסי
המפקחת על הבנקים שהובילה את מהלך תעודת הזהות הבנקאית, עשתה זאת אמנם בשביל להגביר את התחרות בין הבנקים ולעודד את הלקוחות לדרוש יותר, אך הרבה מעבר לכך, היא עשתה זאת בכדי לחנך את הציבור הישראלי ללמוד על עצמו במישור הכלכלי, להבין ולעבד את הידע הזה ולהתנהל בצורה נכונה יותר.
בעבר, לפני שמדינת ישראל הוקמה – הכל היה פשוט יותר ואנשים ידעו בדיוק היכן נמצאת כל לירה. היום, כשהכל כל כך מוצף ומורכב – אנחנו הרבה פחות מודעים למצבנו הכלכלי. את התעודה נוכל לקבל כמסמך פיזי בדואר או בבקשה מהבנק, וגם להפיק אותה באופן מקוון לחלוטין (ואז גם לייצא אותה לתוכנת אקסל, לאלו בינינו הרגילים לעבוד עמה). כשהתעודה בידינו – הדבר הנכון לעשות הוא לבחון אותה על פי הסעיפים ולבדוק האם ניתן לשפר בהם. לדוגמה, במידה ולקחנו הלוואה בתנאים מסויימים, והריבית עליה גבוהה – ייתכן מאד שנוכל לדרוש הפחתה של הריבית, בין אם מדובר בסגירה של ההלוואה ופתיחה של אחת חדשה, או לקיחת הלוואה בבנק אחר, מהלך שיכול לחסוך כסף רב. אם שילמנו כסף רב על משיכת יתר (אובדראפט) והוא עדיין לא נסגר – ייתכן והפתרון הוא נטילת הלוואה שבה הריבית נמוכה יותר, או פתיחה של תכנית חסכון כדי לסגור אותו, במידה ויש. חשוב מאלו – אם אתם רואים בחשבון מספרים שאינכם מכירים: חסכונות, חיובים, עמלות וכהנה – זו הזדמנות מצוינת לרדת לעומק העניין ולהימנע מהפתעות יקרות וכואבות בהמשך הדרך.

ישנם עוד המון דרכים לבחון ולייעל את ההתנהלות הכלכלית שלכם באמצעות תעודת הזהות הבנקאית שלכם. הכלי הזה מחכה לכל אחד ואחד מכם, והוא נותן לכם מידע חשוב וכוח אמיתי. השתמשו בו בחכמה.