טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן ומקום קבורתם לא נודע, התקיים ברחבת יד לבנים. הטקס התקיים במעמד נבחרי ציבור, קייסים, הרב אמיר מנגיסטו, נכבדי העדה וציבור רב.

על הבמה הוצבו 4 אבוקות זיכרון לזכר 4,000 הנספים, ועל דוכן ברחבת הטקס הוצבו עשרות נרות נשמה אשר באי הטקס הדליקו בסיומו לזכר יקיריהם. הקייסים נשאו תפילה לעילוי נשמת הנספים, ולאחריהם נשא הרב מנגיסטו דברי תורה.

הטקס העירוני מתקיים מדי שנה לזכרם של אלפים מיהודי אתיופיה שנספו בשנות ה-80, עשור שבראשיתו החלה יציאה המונית מהכפרים לעבר סודן. יהודים רבים שחלמו כל השנים לעלות לישראל הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.

בטקס הודגשה החשיבות של שמירת המורשת על-ידי צעירי העדה, והחשיבות של הכרת וכיבוד התרבות העשירה של העדה על-ידי כל תושבי חדרה. "הנספים הקריבו את חייהם, וחשוב שהדורות הבאים יזכרו את קורבנם וימשיכו להנחיל את מורשתם גם לדורות הבאים אחריהם. חשוב שנבטיח כולנו - לזכור ולא לשכוח", נאמר בטקס.

הטקס נערך בהובלת יועץ ראש העיר לענייני העדה האתיופית גדם מהרט, שריגש את הנוכחים עד דמעות כאשר סיפר לראשונה את סיפורו האישי, הפרידה מאימו בעודו ילד, היציאה למסע המפרך לישראל, ובעיקר כאבו וגעגועיו אל האם שמצאה את מותה בכלא הסודני.

בחדרה קהילה אתיופית גדולה. רבים מוותיקי העדה שרדו את תלאות הדרך והגשימו את החלום הציוני במחיר כבד של אובדן היקרים להם ביותר. הקהילה בחדרה מונה גם עשרות אסירי ציון שהושלכו לכלא וסבלו עינויים קשים רק בגלל היותם יהודים החולמים לחיות במדינת היהודים. בטקס הודגש כי, "כבוד הוא לנו שוותיקי העדה בחרו להתיישב בחדרה, ובחרו לגדל בה את ילדיהם ולהקים משפחות חדשות וצעירות, המהוות את פניה היפות של העיר".