ביוזמת מנהל הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף עמותת "האחים שלנו", התקיים השבוע מפגש מיוחד ושקט בעוצמתו – מפגש שנועד לאחים שכולים של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה לאורך השנים. בעוד בחוץ הקור מורגש, בפנים נוצר מרחב חמים, אנושי ונדיר, שבו עשרים אחים ואחיות בחרו להגיע, לעצור רגע את שגרת החיים, ולפגוש זה את זה.

הצורך במפגש כזה אינו מקרי, והוא נשען על מציאות ישראלית כואבת ורחבת היקף. נכון לשנת 2026, מדינת ישראל מציינת למעלה מ-25,000 חללי מערכות ישראל ועשרות אלפי נפגעי פעולות איבה. מאחורי המספרים הללו עומדות עשרות אלפי משפחות שכולות. בנתניה לבדה, עיר ששילמה מחיר כבד לאורך השנים, חיות מאות משפחות שכולות ואלפי אחים ואחיות הנושאים עימם את החלל שהותירו יקיריהם.

בעוד שההורים השכולים מקבלים לרוב את מירב תשומת הלב והתמיכה הממסדית מן המדינה, האחים השכולים מוצאים את עצמם לא פעם בתפקיד "התומך", זה שצריך להישאר חזק עבור ההורים, בזמן שכאבם האישי נדחק הצידה.

אל המפגש בנתניה הגיעו אחים שכולים ממעגלים וגילים שונים: צעירים לצד מבוגרים, מי שהשכול שלהם טרי וכואב מאירועי השנים האחרונות, לצד מי שנושאים אותו עמם עשרות שנים. כל אחד עם סיפור אחר, עם זיכרון אחר – ועם כאב משותף שלעיתים קרובות נותר ללא מענה ייעודי.

המפגש נפתח במעגל שיח פשוט, ללא במה וללא היררכיה, שבו כל אחד הוזמן לדבר – או רק להקשיב. הדיבור היה מהוסס בהתחלה, אך לאט-לאט הפך כן ופתוח. משפטים שנאמרו בחדר נשמעו כמו הדהוד של חוויות מוכרות לרבים: תחושת בדידות בתוך האבל המשפחתי, והציפייה הבלתי פוסקת "להיות בסדר".

“איבדתי את אחי לפני ארבעים שנה,” שיתף אחד המשתתפים, “וזו הפעם הראשונה שמישהו באמת פונה אליי כאח שכול ולא רק כבן של ההורים שלי.”

משתתפת אחרת הוסיפה: “תמיד שאלו אותי איך אמא ואיך אבא, אבל בחדר הזה, לראשונה, מישהו שאל איך זה להיות האחות שנשארה מאחור.”

אח צעיר סיכם בשקט: “חשבתי שאני היחיד שמרגיש את המורכבות הזו. פתאום אני מבין שיש כאן קהילה שלמה שמרגישה בדיוק כמוני.”

בהמשך הערב התקיימה שיחה שעסקה בבניית חוסן – לא במונחים תיאורטיים, אלא דרך חוויות החיים עצמם. הדגש היה על הכוחות שנוצרים דווקא מתוך השבר ועל החשיבות הקריטית של קהילה תומכת עבור אלפי האחים בעיר ובארץ בכלל. המרצה – אור שיניוק, אלף העולם בסקי מים, חוסן ומשבר.

המפגש הזה היה הרבה מעבר לאירוע חד-פעמי. הוא סימן התחלה של מהלך עירוני חשוב: צעד ראשון ביצירת קהילה של אחים שכולים בנתניה – קהילה שמבקשת לתת מקום לקול הייחודי שלהם, להקשבה, לשייכות, ולתהליך משותף של צמיחה מתוך האובדן.

כשהמפגש הסתיים, הגשם עדיין ירד בחוץ, אך רבים מהמשתתפים יצאו בתחושה שמשהו זז בפנים – תחושה של הכרה, ושל הבטחה שבעיר נתניה, האחים השכולים כבר לא יצטרכו לצעוד לבד.

אחים שכולים בגילי 20 ומעלה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שמעוניינים להצטרף מוזמנים ליצור קשר עם מחלקת משאבי קהילה במנהל הרווחה בטלפון 09-8603423.

כתבה : אפרת ברוך, מנהלת משאבי קהילה, מנהל הרווחה, עיריית נתניה