פלאשנט תרבות - תערוכה זוגית חדשה תיפתח בשבת בגבעת חביבה
יום שישי, 19 באפריל 2024
חדשות   ספורט   בריאות   חינוך   תרבות   עסקים   רכילות
תערוכה זוגית חדשה תיפתח בשבת בגבעת חביבה
ראובן יגיל
יום רביעי, 9 במרץ 2022, 19:10

כשמוכרים צמחי פלסטיק וחצרות החברים מתכסות בדשא סינטטי ומסביב מבני ציבור שלמים מכוסים צמחיה מלאכותית, אפשר לשאול מה מתוך הטבע הקיבוצי, מאה שנה אחרי שנולד, נותר טבעי?
בשבת 12.3.22 תיפתח בגלריה GH גבעת חביבה לאמנות, תערוכה זוגית חדשה של צילום, ציור ופיסול-מיצב של שתי אמניות מקיבוץ אחד בדרום הארץ. זיוה ילין נולדה, גדלה וחיה כחברת קיבוץ בארי. סופי ברזון מקאי הגיעה לקיבוץ כילדה מהמטרופולין הגדולה, לונדון, וחיה מאז בתוכה את שני העולמות השונים כל כך. כל חייהן שזורים בטבע הקיבוצי שבפנים ובטבע שבחוץ מעבר לגדר, בנגב המערבי הנושק לעזה, שלעיתים הוא שדה ירוק עם אופק אין-סופי וריח קציר, ולעיתים הוא שרוף, שחור ועצוב.


מראה הצבה - פנס רחוב ומסלעה צילום: יח"צ
פעם עיניים חיצוניות קראו לקיבוץ "שמורת טבע", מושג שאומץ בגאווה על ידי חבריו, כמקום השומר על ערכיו, המאזן חיי רוח וחומר, המחבר טבע ותרבות יחדיו וככזה המשמש דוגמא ומודל לחיקוי. היום מקומות כמו הקיבוץ שלהן מסתכנים בהפיכתם לשמורות טבע כדבר השייך לעבר.

ג'ירפה ומנורת רחוב - קולאז' דיגיטלי צילום: יח"צ
בארי הוא אחד הקיבוצים היחידים שנשארו שיתופיים, בהם החברים עובדים ומפרנסים יחד את הקופה המשותפת ומקבלים תנאי מחיה שווים. הסיבה המכרעת לכך היא הצלחתו הכלכלית של הקיבוץ המאפשרת לו לספק את צרכי המחיה, החינוך, הביטחון והתרבות של כל חבריו. הרעיון השיתופי המהפכני בעולם המבוסס על שאיפה לצדק חברתי, שילוב מאוזן בין חיי חומר לחיי רוח וערבות הדדית בין בני הקהילה הופך לאבסורד בו רק קיבוצים עשירים יכולים לקיים אותו. אך זו איננה עוד שיחה פנים-קיבוצית. העולם הקפיטליסטי, הפרטת מוסדות המדינה, יוקר המחיה, יוקר הנדל"ן ומשבר האקלים מכריחים את כולנו בארץ לחפש תשובות חדשות.

כל אחת מהאמניות מציגה בדרכה שאלות על טבע ותירבות, על שיטת החיים השיתופית-קפיטליסטית המוזרה בה הן חיות. דרך הטבע הקיבוצי הן שואלות: האם כל זה עוד חי? מונשם? מלאכותי? מה עדיין בועט ומה שייך לעבר ומת? האם הן חיות את החלום או שהוא כלואות ב"כלוב של זהב" רגע לפני הפיכת הקיבוץ לשמורת טבע הדומה לגן החיות אליו באים לראות את מה שאינו קיים עוד באופן טבעי אלא משמש כמוצג של פעם?

כשבאיקאה מוכרים צמחי פלסטיק, חצרות החברים מתכסות בדשא סינטטי ומסביב מבני ציבור שלמים מכוסים צמחיה מלאכותית, אפשר לשאול מה מתוך הטבע הקיבוצי, מאה שנה אחרי שנולד, נותר טבעי?
  כתוב למערכת
כתבות שיכולות לעניין אותך עוד
תערוכה בגלריית GLOBAL ART של שמעון קונטראז'י
   
"העת לפרוח"
   
"לגעת בחומר לדבר את הנפש"
   
באות בדברים בגבעת חביבה
   
"אני מרגישה את הכאב של האדמה"
   
אומנות למען האומנים
כתבות ארכיון
 
 האימייל האדום
בואו לבקר בדף
הפייסבוק של פלאשנט
קולקציית הקפסולה של אילנית לוי    קולקציית הקפסולה של אילנית לוי
גאווה אזורית    גאווה אזורית
מצדיעים ומחבקים את הפצועים    מצדיעים ומחבקים את הפצועים
גאווה חדרתית    גאווה חדרתית

© כל הזכויות שמורות לפלאשנט            אודות האתר | כתבו לנו | תנאי שימוש | פרסמו אצלנו |