האמנים אינם מתכחשים לקורונה. הם מודעים למחלה ולסכנת ההדבקות, אבל הם גם רוצים להמשיך בחיים, להמשיך להרגיש, לחשוב, ליצור, להציג ולהיפגש ובשום אופן לא להתבודד ולהסתגר. לדבריהם הקורונה לא תעצור אותם.

"אפשר לחיות לצד הקורונה בלי להתגרות בה". מציינת חוה גדיש: " ללכת עם מסכות אף ופה כל הזמן בלי תירוצים. לא נעים אבל בסוף מתרגלים. לשמור מרחק של 2 מטר בין האנשים בכל מקום שאתם שם ולא להתקהל בהמונים. מי שיש לו חום, ניפגש עם חולה או מרגיש לא טוב מכל סיבה שהיא, יתכבד וישב בביתו.

אנחנו פותחים תערוכה נהדרת של ''סמלי תרבות'' מכל העולם לכבוד חודש ההצדעה לאזרחים הוותיקים, שהם קבוצת הסיכון העיקרית של הקורונה תוך שמירה על כל הכללים.

בתערוכה מוצגות עבודות בתחומי אמנות רבים ובטכניקות שונות. החל מרקמה, שהייתה בעבר סמל לנשות האצולה, דרך פיסול בברזל, עץ, קרמיקה ועיסת נייר. ציור בטכניקות שונות ומעורבות צילום ופוטומונטאז' רקושה ופסיפס. כל הטכניקות מציגות סמלים שונים כמו אמונות, תלבושות, קרנבל ופסטיבל של עמים שונים. מנהגים ואמונות כמו הפרה הקדושה בהודו והסולם שנשען על הקבר לעילוי נשמתו של המת (כמו בתפילה שלנו).

מסכת הקורונה היא סמל לתקופתנו ההזויה והיא מוצגת בעבודות פסיפס על מסכות מוקשות. הפעם כללנו בתערוכה גם את אמנות הכתיבה בדמות 4 ספרים, שהרי אנו עם הספר והוא סמל לתרבות ולהשכלה.
מצפים לראותכם בקבוצות קטנות ולפי כל הכללים עד 29.11.2020 בנוסף נפרסם סרטון שיראה את התערוכה הזאת וירטואלית".