קודי נורטון, מנהל מרכז NEES Center, אשר פתח את המפגש סיפר כי יצירת הקהילה עולה מתוך הצורך בשילוב ידע של התעשייה החדשה והמסורתית. "יעדי המדינה השאפתניים מדברים על 20% אנרגיה מתחדשת מסה"כ האנרגיה המיוצרת בישראל עד 2030. מעבר ליעדי המדינה, אנו עדים לעלייה בטמפרטורות בערים ואזורים שנים המקשים על המחיה בהם. המטרה שלנו היא לעצב את החזון של הקהילה, ולראות איך אנו כקהילה מתקשרים עם קהילות אחרות במטרה למצוא פתרונות שישרתו את כל שרשרת הערך" ציין נורטון.

מורן בוגנים, מ- Israel New Tech, משרד הכלכלה, סיפרה כי המשרד נרתם למאמצי קהילות הסטארט-אפים בארץ לקידום חדשנות, מתוך הבנה שמדובר במנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי. "אנו רואים בקהילות כלי להובלת תהליכי שינוי בענפי המשק בתחומים השונים. משרד הכלכלה הקים יחידה שמטרתה התחבר לקהילות חדשנות במטרה לסייע ולקדם את מטרותיהן" ציינה בוגנים.

באירוע התקיים פאנל בנושא "חזון הקהילה העתידית" ובו השתתפו מספר גורמים מרכזיים השותפים להקמת הקהילה.

טל חדד, מנהל פיתוח עסקי ב- Volta Solar, ציין: "אחד האתגרים המשמעותיים בהקמת מיזם בארץ הוא הרגולציה. רעיון טוב וטכנולוגיה שמאפשרים אותו לא יבשילו לכדי מוצר אם הרגולציה לא מותאמת לכך. הנושאים העיקריים נוגעים להגדלת נפחי אחסון אנרגיה, Smart Grids ותהליכי דיגיטליזציה".

נועה אהרוני, מנהלת ענף קלינטק במכון היצוא, ציינה: "סקטור האנרגיה לא נמצא בחזית החדשנות הישראלית, כמו ענפים דוגמת סייבר וחקלאות. רוב החברות בסקטור כיום מייצרות פתרונות צרכניים ובתחומי יעילות אנרגטית. התחום צריך יותר רעיונות, חברות וגם כסף חדש. העולם מסתכל על ישראל כמגדלור חדשנות טכנולוגית גם בתחום זה. אחת הבעיות המרכזיות לחברות בתחום הוא Time-To-Market ארוך יחסית. על הקהילה למצוא מודל עסקי שעוזר ליזמים לפעול בענף שמרני".

ג'קי לוי, שותף ב-ICV, ציין: "בהתייחס לתחומים השונים בענף האנרגיה, טכנולוגיות Bio-Fuel נמצאות במגרש שיש בו שחקנים גדולים והרבה כסף, וגם דורשות השקעה אדירה. בעיני הדור הבא של החברות בתחום האנרגיה צריך לייצר פתרונות ערכיים בסכומים בינוניים, בטכנולוגיות ICT לדוגמה".

NEES Center מציע לאותן חברות מרחב עבודה, ייעוץ ושירותים (משפטיים, חשבונאיים וכו'), חניכה אישית על ידי מנטורים ומפגשים ואירועים שונים.