לפי נתוני מרכז מידע ומחקר של משרד הבריאות משנת 2013, שיעור האזרחים בעלי המוגבלויות בישראל עומד על כ-20% מכלל האוכלוסייה ועל 25% בקרב בני 65 ומעלה. לצד הגידול המספרי של האוכלוסייה עם מוגבלויות, גדל גם הביקוש לשירותי שיקום על רקע פציעות.

בנוסף, יש סיבות אחרות לקשיי הליכה שלא קשורות לפציעות גופניות אך עלולות להקשות על ההליכה ובהן חולשה כללית לאחר אשפוז ממושך, כאבי מפרקים, כאבי גב, פגיעה נוירולוגית וחולשה לאחר ניתוח פולשני כגון החלפת מפרק הירך או הברך וניתוחים בעמוד השדרה.

עוד כדאי לציין שלפי דוח לאומה משנת 2016 שבודק את רישום הטראומה ב-19 מרכזים רפואיים בישראל, הסיבות העיקריות לאשפוז עקב טראומה הן נפילות עם כ-50% מהנפגעים ולאחר מכן תאונות דרכים עם 25%. כמו כן, לאורך השנים קיימת מגמה עקבית של עליה באחוז הפצועים שנפגעו באופן אנוש ובשנים 2010-2015 אף נרשמה עלייה של 8% במספר הפצועים במחלקות הטראומה השונות.

החדשות החיוביות הן שאפשר לחזור ללכת גם אחרי פציעה קשה ובחלק מהמקרים קיימת אופציה של שגרת חיים נורמלית. בתוך כך, ישנם אביזרי עזר לבעלי מוגבלויות ובהם קביים או כסאות גלגלים שניתן להשתמש בהם על מנת להקל על תקופת השיום ועל החזרה לשגרה.

כך תתמודדו עם הפציעה שיש לכם
אין כמובן דרך אחת בטוחה להתמודד עם כל סוגי הפציעות שמקשות על התפקוד ועל קשיי הליכה, כי לכל פציעה מאפיינים אחרים לגמרי. חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע טרם בחירת ההתמודדות ורצוי גם לעקוב אחר תקופת ההחלמה. באמצעות מעקב ומעורבות רפואית ניתן לבצע את ההתאמות הנדרשות על מנת לחזור ללכת במהירות ולהימנע מנזקים בלתי הפיכים לשלד, לעמוד השדרה ולעצמות הגוף.

בכל הנוגע לשיקום אחרי פציעה במיניסיקוס לדוגמא, הדגש הוא על התמודדות עם פגיעה ביכולת התנועה של מפרק הברך וכאבים בצדדים הלטראלים של הברך. הטיפול המסורתי הוא ניתוח ארתרוסקופיה שבמהלכו מסירים חלק מהמיניסקוס והשיקום נשען על הידרותרפיה, פיזיותרפיה וטכניקות כגון שיטת קינזיו טייפינג לשיפור לטווח התנועה, כוח השרירים ויציבות המפרק.

עוד דרך להפחית את הכאב בעקבות פציעה שמגבילה את התנועה ואת יכולת ההליכה היא להשתמש בשיטות הרפיה והרגעה. אלו יכולות להיות שיטות שמתמודדות עם סימפטומים כגון חוסר נוחות וכאב בזמן שהגוף מתאושש, או טכניקות מהרפואה האלטרנטיבית ובהן דיקור, טיפול מנואלי ועיסויים.

רוב אנשי המקצוע בתחום של שיקום בעקבות פציעות ממליצים על תרגילים ממוקדים לשיפור שיווי המשקל ועידוד "תגובת נפילה" נכונה. במקביל, ניתן לראות גברים ונשים בטווח רחב של גילאים שעוברים טיפולים לחיזוק השרירים ושיפור טווחי תנועה על ידי תרגילים רפואיים לכאבי ברכיים, כאבי קרסול, כאבי כתף וכאבי גב. גם כאן הדגש צריך להיות על נסיבות השיקום ועל מאפייני התאונה או הפציעה.

מה אוכלים במהלך השיקום?
רוב האנשים שסובלים מפציעה וחולמים על הרגע שבו הם יחזרו ללכת לא מביאים בחשבון את החשיבות של תזונה נכונה. ללא תזונה נכונה לא ניתן לשקם את הגוף, להפיק תועלת מתרגילים פיזיותרפיה או למנוע חולשה של השרירים.

במידה ומדובר בדלקת שבגללה נפגעה יכולת התנועה, ההמלצה בהקשר התזונתי היא לאכול בצורה מאוזנת עם פירות וירקות מגוונים. במקרים כאלה גם כדאי להימנע מתוספים מפחיתי דלקת שעלולים להזיק ולהתייעץ עם הרופא לגבי תוספי תזונה כגון אנטיאוקסידנטים.

לשם השוואה, במקרים של איבוד מסת שריר בתקופה של הגבלה תנועתית יש צורך בהתערבות חלבונית שמטרתה להעלות את קצב סינתזת החלבונים וליצור מאזן חלבונים חיובי בשריר. למרות שהנטייה הראשונית היא להוריד את הצריכה הקלורית בגלל ירידה בכמות הפעילות הגופנית, אם בכלל מתבצעת כזו, ההוצאה הקלורית לא בהכרח תשתנה.

בפועל, המאמץ הגופני להתגבר על הפציעה מביאה לעלייה של עד 20% בהוצאה הקלורית ולכן אין טעם להחמיר עם הגוף בדיאטה רצחנית. חוץ מזה, הליכה עם קביים מגדילה את ההוצאה הקלורית פי 2-3 מאשר הליכה רגילה וגם עזרה של כיסא גלגלים מהווה סוג של פעילות גופנית עבור מי שלא יכול להתאמן כרגיל.

אביזרי ניידות לעצמאות ונוחות
עזרי הניידות הקיימים כיום מתאימים לקהל יעד מגוון ובו גברים, נשים וילדים בכל הגילאים. מלבד קשישים בגיל הזהב שנעזרים באביזרים מן הסוג הזה על מנת לשמור על השגרה ולשפר את איכות החיים, יש כאלה שמקבלים הפניה מהרופא כדי לרכוש אותם וסבסוד מטעם משרד הבריאות וקופות החולים.

האפשרויות העיקריות לניידות לאחר פציעה כוללות שימוש במקל הליכה, הליכון, רולטור או כסא גלגלים. בתוך כל קטגוריה קיימים גם אביזרי עזר ספציפיים יותר, שבהם המטרה היא לסייע למטופל ללכת כרגיל אך מבלי לסכן אותו. האביזרים מומלצים למצבים שונים וחלקם רלוונטיים גם בתום השיקום.