מבחינה פיזיולוגית, מצב של סטרס מאופיין בשינויים הורמונאליים.
חלה עלייה ברמות הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין, אשר גורמים לעליה בדופק, להאצה בקצב נשימה ולהגברת המתח בשרירים.
שינויים אלו מאפשרים לנו לתפקד בצורה מיטבית, אלא שיש לכך מחיר.
ככל שנמשכת הפרשת הקורטיזול יופיעו סימנים של בלבול, אי שקט, ניסיון להרגיע את עצמנו ולהמשיך לתפקד כרגיל.
כל אחד מנסה בדרכו שלו- חלק באכילת מתוק, חלק בשתיית אלכוהול או קפה )עד התמכרות(, תיתכן אכילת יתר אך גם ההיפך.
בשלב הבא מופיעה תשישות- בלוטת האדרנל לא יכולה לספק את הדרישה של הגוף להפרשת קורטיזול- יופיעו סימנים של עייפות, חוסר אנרגיה, לחץ בחזה, עצירות, שלשולים, כאבי בטן, קשיי שינה, עלייה או ירידה במשקל, דיכאון, ירידה בחשק מיני, תשוקה למלח, כאבי ראש, ירידה במע’ חיסון ומחלות, טעויות, תאונות.
אפשר ל”משוך” את המצב הזה 15-10 שנים, אבל בלי קורטיזול אי אפשר לחיות, מצב של סטרס ממושך עלול להיות קטלני! תזונה מתאימה והרגלי חיים מהווים גורם מרכזי להחלמה, או במילים אחרות, הפתרון קיים אצלנו והוא לא מאוד מסובך.
מה עוזר לנו למנוע סטרס או למתן אותו? • אכילת פירות וירקות המספקים נוגדי חמצון ומסייעים לנו להעלות את הריכוז והערנות • הפחתת צריכת משקאות מעוררים )כדי לא לפגוע בשינה( • הגברת פעילות גופנית • תרגילי הרפיה, מסז’ • ארוחות קטנות • ארוחת בוקר עד שעה 10 )גורמת להורדת רמות הקורטיזול( • שתיית מים • אכילת פרוסת לחם עם ממרח לפני השינה מסייעת להירדם • אכילת חלבונים רזים, שימוש בחומץ, קינמון, לחם שיפון, דגים, שמן זית, קטניות, שקדים ואגוזים ושתיית אלכוהול במתינות )או במילים אחרות- תזונה ים תיכונית( • צמצום צריכת מלח, שומן רווי וטראנס וסוכר פשוט אז איך אתם מתמודדים עם מצבי סטרס בחייכם? האם אתם עושים זאת באמצעים גופניים?-ספורט, מסאג’, או שכליים?-קוראים חומר כדי להרחיב את הידע, או רגשיים? מקטרים, או האם אתם נעזרים בקרובי משפחה?, האם אתם מתחזקים ע”י אמונה, האם בעזרת קשרים חברתיים- מחפשים אנשים שעוברים חוויה דומה, או שאתם נעזרים בדמיון מודרך? )מדמיינים את עצמיכם פותרים את הבעיה( האם זכרתם להשתמש במודל אפרת: אירוע- פירוש, רגש, תגובה )לתת פרשנות אחרת לאירועים כדי לשלוט על הרגש( ויש הטוענים שסטרס עשוי להיות דווקא מועיל מתוך אתר TED- Kelly Mc Gonigal: How to make stress your friend מחקר שנעשה על 30,000 אמריקאים שנשאלו כמה סטרס הם חווים והאם הם מאמינים שהלחץ בחייהם מזיק להם, מצא עליה של 43% בסיכוי לתמותה בקרב אנשים שנמצאים בסטרס, אולם אלו שלא האמינו שהסטרס מזיק להם, היו בסיכון הכי נמוך, נחקרים שהאמינו שהלחץ מזיק להם מתו יותר, גם אם דרגת הלחץ שחוו הייתה נמוכה.
ניתן לפרש את סימני הסטרס כהכנה של הגוף לעמוד במבחן, כאומץ, ברגע שזאת הפרשנות כלי הדם לא יתכווצו ולא יעלה הסיכון למחלות לב.
הורמון נוסף שמופרש בזמן סטרס הוא האוקסיטוצין – הורמון חברותי- גורם לנו לחשוק במגע פיזי, לרצות לעזור, לגלות חמלה, לחפש תמיכה, גם הוא גורם להגברת דופק, אך הוא מגן על כלי הדם מהשפעת הלחץ ומגן על תאי הלב.
מחקר שבדק כמה זמן אנשים הקדישו לעזרה לזולת ומה דרגת הסטרס שבו נמצאים גילה שאנשים שהשקיעו זמן בדאגה לאחרים, לא היו בסיכון גבוה יותר למות גם אם חוו לחץ בחייהם- דאגה לאחרים עושה אותנו עמידים למתח! בסדנאות “כללית דיאט” לירידה במשקל ולשינוי הרגלי אכילה מוקדש חלק מהזמן במפגשים לדיון בנושא סטרס והרגלי אכילה לפרטים ולהרשמה התקשרו עכשיו ל-* 2700 או ליחידת התזונה והדיאטה במחוז שרון שומרון 098930233