בנווה הדסה חיים נערים ילידי הארץ לצד עולים חדשים, מרביתם מגיעים ממדינות חבר העמים לשעבר, בסביבה מחנכת שמקנה להם מימוש עצמי, רצף חינוכי ומעטפת רב תחומית, המביאה להישגים חינוכיים לכפר, בין היתר, בשיעור זכאות לתעודת בגרות העומד על 90%. כפר הנוער מתאפיין בזהות יהודית ומחנך לערכים דמוקרטיים, רב-תרבותיות, הכרה והוקרה של המורשת היהודית, עזרה לזולת, אחריות, מנהיגות, ומעורבות בחיי הקהילה.  

את חה"כ דוידסון ליוו במהלך הביקור מנכ"ל כפר הנוער נחום רינצלר, מנהלת הפנימייה רוני גולדברג סנה-אור, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה אבי אלבאז וחברי צוות הכפר. חה"כ דוידסון שוחח עם בני הנוער, שמע מהם על חיי היום-יום שלהם, נהנה מהופעה מוזיקלית של חניכי הכפר, וביקר במרכז הלמידה ובדירות שבהן מתגוררים הנערים.

מנכ"ל כפר הנוער, נחום רינצלר, סיפר לחבר הכנסת על ההיסטוריה של הכפר שהוקם ב-1949, המגמות והתכנים הנלמדים, הערכים שעליהם מושתת המקום, והדחיפה לשירות משמעותי בצה"ל (רבים מבוגרי הכפר השתלבו בגדוד הסייבר של חיל התקשוב). אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה, הדגיש את הגידול בביקוש למסגרות חוץ ביתיות בצל המלחמה, התגברות המצוקות שעימן מתמודדים חניכי המסגרות הללו, והצורך הקריטי בסגירת פערי התקצוב של כפרי הנוער, על רקע האישור המתקרב של תקציב המדינה. 

חה"כ סימון דוידסון : "מרכז חינוכי הדסה הוא מעבר לפנימייה עם כיתות לימוד. זה מוסד המעניק חינוך ומוודא שהתלמידים בו יהפכו לבוגרים טובים. בנוסף לקליטה של מאות אלפי עולים חדשים, שהמרכז משמש כבית הראשון שלהם בישראל, החשיבות שלו עצומה. בתור מחנך לשעבר, שעלה בעצמו מליטא (אז, חלק מברה"מ) - אני מבין ממקור ראשון את החשיבות של מוסד כמו זה. אסור להעמיד אותו בסיכון, המשך הפעילות שלב המרכז היא ערובה לעתיד שלנו". 

אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה: "כ-12,000 ילדים חיים ומתחנכים בכפרי נוער בכל רחבי הארץ. ילדים שנולדו למציאות לא פשוטה והגיעו למסגרת החוץ ביתית עם קשיים רבים ברמה הרגשית, ההתנהגותית, החברתית והלימודית. המלחמה הממושכת הגדילה את מספר הילדים הזקוקים למסגרת חוץ ביתית והחריפה את המצוקות הרגשיות-חברתיות-לימודיות שאיתן הם נדרשים להתמודד. היום, עוד יותר מתמיד, מדינת ישראל מחויבת לחזק את כפרי הנוער, שמצילים ילדים מרקע מורכב במיוחד והופכים אותם לאזרחים תורמים, עצמאיים. התמיכה במסגרות החוץ ביתיות לא יכולה להיות רק במילים יפות – היא חייבת לקבל ביטוי מעשי וקונקרטי בתקציב המדינה הקרוב".