עד אז הוחל באופן מידי מיפוי הגנים הפרטיים בחדרה כשלב מקדים לפני יצירת קשר עם הגננות וזימונן לכנס בהובלת המחלקה לחינוך קדם יסודי. כל זאת במטרה להתחיל בתהליך מקומי של התקרבות לגנים הפרטיים, במטרה שהגננות בגנים אלה ייקחו חלק במערך העירוני, יגיעו להשתלמויות וייעזרו בשירותים העירוניים. ההיכרות ההדדית של הגננות והמערכת העירונית, ובנוסף זימונן לכנסים והכשרות עירוניות, הם צעדים חיוניים לקראת מתן תו תקן לגנים פרטיים שיעמדו בתקנים מקצועיים, פדגוגיים, בטיחותיים וכדומה.
הפעילות של ועדת הגיל הרך מתבצעת במקביל ובהתאם להחלטת הוועדה היישובית של התוכנית הלאומית, שהתכנסה בעיריית חדרה לפני כחצי שנה, והנחתה להתמקד בקידום ובטובת הגיל הרך. התוכנית הלאומית נועדה לחולל שינוי בהתמודדות של החברה הישראלית עם מצבי הסיכון של ילדים ונוער ובני משפחותיהם, ופועלת כתוכנית בין-משרדית בשיתוף משרדי ממשלה, ובנוסף מרכז השלטון המקומי ואשלים ג'וינט ישראל.
עם זאת, בתקופה האחרונה בולטת הנחיצות של מיפוי הגנים הפרטיים, הכשרת גננות, מתן תווי תקן ופיקוח, וזאת לנוכח הגילויים המזעזעים שנחשפו ברשויות אחרות בארץ של מקרי התעללות ואלימות קשים נגד פעוטות השוהים במסגרות בלתי מפוקחות לגיל הרך.
לדברי מנהלת התוכנית הלאומית בחדרה ליאת איציק, חדרה היא עיר יוצאת דופן בחיבורים ובשיתופי הפעולה לטובת הגיל הרך. הנתונים מראים כי חדרה שמה בראש סדר העדיפויות את אוכלוסיית היעד, וזאת בהתאם למדיניות ראש העיר צביקה גנדלמן הרואה את הגיל הרך בראש סדר העדיפויות, ועושה כל שביכולתה על מנת לקדם אותם כבר מגילאי לידה, על מנת לתת לילדים את הסיכוי הטוב ביותר להצליח בבגרותם.
|